ייסורי העט- הכותב

אתה אוחז אותי

באצבעות למודות ורכות

משרטט איתי, מילים של

תשוקה  ואהבה

לוחש את העט, תפילה עלי נייר

כתב ידך קשה ומסולסל

כמו אתה, דרכיך ותרמיל הלב

חורג משורות ועמודים

כמו נתיבותיך,

ומחוץ  לפנים

לא פעם, אתה מיילד אותי

כמו נזיר נוצר סוד

לעיתים גם דמעה

נסוג, כמו שלהבת פתיליה רעבה

אני רואה את עיניך

מביטות אל הדף

כמו קול קורא נסתרות

לועג האור וצפונותיו

ממתין אהבה

לא פעם, צועק מילים

כמו שאגת עולה רגל

זורח כבצעדי תינוק ראשונים

מסמיק, כשמש לעת ערב

עדיין טמונים בך סודות

מילים אתה נוצר כמטמון

מתעלם מערגתי להרוותך

אתה האיש הכותב-

אתה האיש.

עצב וצימאון.

יצחק אור- 14.8.14