יער הטבע

טיול בטבע.

אני מאד אוהבת טבע, כמו שהוא בראשיתי ,טבעי ,

עם פרחים, פרפרים ובעלי כנף מכל המינים.

רצוי שיהיו בו גם כמה  אגמים או נחלים  נחמדים  לטבול  בהם את הרגליים .

יום אחד לקחתי לי יום חופש והחלטתי שביום הזה אני  הולכת לספוג טבע, 

לנקות את הראש ולהירגע..

לקחתי כובע, בקבוק מים ,כריך  ופרי ויצאתי לדרך.

לאחר נסיעה של כשעה הגעתי לשלט ובוא כתוב: -

אין כניסה לרכב,רק להולך רגל וברגל,    "יער טבע ".

החניתי את המכונית ונכנסתי ברגל.

התחלתי ללכת וככל שנכנסתי יותר פנימה ,מעבה היער היה סמיך יותר ואז מצאתי..

פלא, איך הגיעו לכאן? לא מבינה,

מימי לא ראיתי סיפורים  משתלשלים  בחוטים מהעצים,.

הרמתי את עיני למעלה וראיתי על כל עץ  תלוי סיפור בחוט בצבע אחר.

הושטתי יד וקטפתי סיפור אחד עם חוט ירוק.

ישבתי מתחת לעץ,שם זרם לו נחל קטן וצלול כמו מראה,

טבלתי את רגלים במים הקרירים, והתחלתי לקרוא .

היה זה סיפור מתח על אנשי היערות,  על עבודתם ועל חייהם,  מדהים..

קראתי בשקיקה שוב ושוב ואז קיפלתי בעדינות והכנסתי לתיק,

 אבל לא, מה יהיה לאחרים?

יישרתי את  הנייר ותליתי חזרה בחוט שנשאר באויר, מחכה לסיפור שיחזור למקומו.

קמתי ממקומי ,ניגשתי לעץ אחר וקטפתי סיפור נוסף, מחובר לחוט אדום ,ועוד אחד ועוד אחד,

כששלושת הסיפורים בידי חזרתי למקומי ליד הנחל והתחלתי לקרוא ,,

הסיפור בעל החוט האדום הוא סיפור אהבה, אהבה יפה וטהורה בין איש  מבוגר לאשה  באה בימים.

סיפור על אהבה שמומשה אחרי שנים רבות ועדיין היא עזה.

עוד סיפור שאחזתי בידי הוא הסיפור עם החוט הסגול- 

הסיפור הזה הוא סיפור על בית המלוכה ועל רוזנים ואצילים ועל תככים בארמונות מלכים.

אני ממש נרגשת לקחת חלק בעולם הזה שנגלה לפני-עולם סיפורים שלם שמשתלשל מעצים   ביער, מי היה מאמין?

הגעתי לסיפור שמחובר לו חוט ורוד- זה סיפור משעשע על נסיכים ונסיכות מהאגדות, 

על חייהם בצל הורים ,מלכים..לא פשוט ולא קל כמו שחושבים, להיות נסיכים ובטח לא נסיכות,

כי לא פעם מאלצים אותם להינשא למי שהמלך בוחר כדי לאחד רכוש או ממלכות,

אין הרבה אהבות  אבל, יש מאהבים ומאהבות מהצד  ובגידות.

הסיפור הבא היה מחובר בחוט לבן- והוא סיפור על חתנים וכלות ועל  נשואין.

מענין,  מסופר על  מנהגים שונים ומשונים מכל מיני מדינות.

סיימתי לקרוא והחזרתי כל סיפור למקומו על העץ שלו, הענפים התנועעו כאילו אומרים לי תודה.

קמתי ממקומי והסתובבתי בין העצים השונים, עוד ראיתי, חוטים בכתום ובחום,

לקחתי אותם וקראתי, הכתום  על פיות יפות בורוד שמעופפות בין פרחים גדולים  .

  ועל גמדים שגרים במערות ואוחזים פנסים.

  החום היה על אנשי המערות והיו שם אפילו תמונות.

 והיה גם סיפור עם חוט עבה, שחור, קטפתי אותו והתחלתי לקרוא. הוא היה על שדים ורוחות,

קצת נבהלתי כי בדיוק התחיל להחשיך, החזרתי אותו למקומו והחלטתי לצאת משם.

הלכתי במהירות לכיוון היציאה, האמת די פחדתי להישאר שם לבד בחשיכה,

לכן חשבתי לבוא שוב למחרת אולי עם חברתי תמרה, זה ימצא חן בעיניה ,

יש לה  דמיון עשיר וגם היא אוהבת סיפור וספר,כמוני. סימנתי איך שהוא את הסביבה,

 צילמתי את השלט כדי למצוא את המקום בקלות, נכנסתי  למכונית ונסעתי משם.

כל אותו הערב והלילה חשבתי רק על היער המיוחד הזה.

התקשרתי לתמרה  וסיפרתי לה, היתה מוקסמת והחלטנו שלמחרת נלך יחד.

אני הייתי קוראת לו יער הספר ולא הטבע על אף שהיה שם טבע מדהים.

למחרת בשמונה בבוקר, לקחתי איתי מצלמה, כריכים ומים , בדרך אספתי את תמרה ויצאנו לשם..

נסענו לכיוון  שזכרתי  כמו ביום הקודם, אך לא מצאנו שום שלט.

הסתובבנו סביב לכל הכיוונים אך אין כלום, לא שלט ולא יער..

עמדנו המומות אחת מול השניה, חברתי ואני, ולא ידעתי מה להגיד.

תמרה טענה שחלמתי ואני אומרת: ראיתי,אין לי ספק,

 אני מוציאה את הפלפון ורוצה להראות לה  את התמונה של השלט, אך אין תמונה.

אני לא מבינה מה קורה,  היה או באמת חלמתי חלום?