רחוב מרחוק - לפינת התפוח של אודי גלבמן "איש ורחובו"

רחוב מרחוק – לפינת התפוח של אודי גלבמן "איש ורחובו"

"כבר עברתי פה פעמים אינספור,

ואף פעם לא ידעתי מה יפה הרחוב..."

התנגן שוב ושוב השיר מהמחזמר גבירתי הנאווה

על הפטיפון שבחדר בתקליט שחור שרוט קמעא

וכמו מאדאם בובארי

יושבת אני הקטנה בחדרי וצופה מבעד לחלון.

הבנים בכדורגל הבנות קופצות בחבל

ורק אני בכבלי הביישנות לא מעיזה

מביטה אל הרחוב השוקק צחוק ושמחה

וכמהה.

מתי תעזוב הביישנות אותי

והסומק לא יציף את הלחיים?

מתי?

אולי בעוד שנה-שנתיים

וקרה זה רק אחרי עשורים רבים.

זה הרחוב שלי

רחוק רחוק מהוויתי

זו דיקסי הכלבה האהובה שלי

ואני הבת היחידה

חבוקות למול החלון מתבוננות

מצפות ומחכות.

למי? למי? למה?