רגשות

כשהגוף הופך להיות לא רלוונטי,

מה שחשוב באמת, הוא

המובן מאליו.

פרח קמל בסתיו שרמנטי,

מה שחשוב באמת, הוא

שברירות הלב, סימן רומנטי.

מילים עפות באוויר עכור הסברים,

מה שצובט באמת, ואומר

זה אתה.

הדיוט קורע ליבו ביום דרמטי,

כפי שאומר ואולי, הוא

סופג כאב, ריאומטי.

כפפה טופחת על פני מזמין מלחמה,

טוענת לשפיות זמנית, היא

קוראת לו לבוא.

מנגד חושש לקריאת תגר,

כפי שחושב באמת, הוא

אחרי הכל, זה שוגר.

זה נגמר כבועת עננות נמוכה,

מסתירה אמת וירטואלית.

זה נגמר, בלי דעת, ומבוכה.

עד לאן אדבר, בנבכי הזמן,

קורא לך, אהובה, דמעתי.

כפי שאולי, כבר אמרתי, מזמן.