שירים

סתיו של בדידות

סתו של בדידות/ יעל כרמי גבאי
 

בדידות עמדה
 
בקרן זוית.
 

איש לא נגע

איש לא הביט.
 

איש לא חלם

חלומה היגע,

הכמה.

 
איש לא השפיע , קול זעקה לא השמיע.

איש לא נידה, לא ניקה מאבק,

איש לא ידע שהיא שם....

 

איש לא הבחין בענן של סתו,

שהשיל דמעותיו,

בדיוק שם.
 
 

איש לא ראה מחול עלעלים עצובים

שיכורים.

בודדים.
 
*
 
כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

תגובות