איש כחול עיניים

מול נורת עששית יחידה ומטונפת

מאדימה שמש קרני שקיעה חמות

על אותו מכתב קרוע שהיא כתבה לו

עכשיו חרוטות טיפות קפה יבשות

והאור גוסס כשהוא פולט את מילותיו ממוחו הקודח

המילים זורמות על מכונת הכתיבה העייפה

בחמישי בינואר שמונים וחמש היא מתה

כל כך צעירה, כל כך יפה

והעיניים הכחולות מגלות סודות

שזרמו מאישוניו כמו ים בסערה

על מיטה חורקת- האימה שורקת

והיא כבר לא תחזור

שוב עולה בו הגעגוע לסתיו שלהם

כשהם חיפשו ביחד את האיש כחול העיניים

ובדרכם איך הם שרו לו מילים משוגעות

בתקווה לעתיד אחר של אנשים נורמאליים

וחלום מתנפץ על פני שמיים כחולים כהים

וכמו נחש צפע, מכוונת לטרפה

בחמישי בינואר שמונים וחמש היא מתה

כל כך צעירה, כל כך יפה

והעיניים הכחולות מגלות סודות

שזרמו מאישוניו כמו ים בסערה

על מיטה חורקת- האימה שורקת