חשבון

הישארי נשמה עד שיגמרו משאלותיי,

מהלך בשדה מותיר זיכרונות.

לא אמרתי די עדיין.

נפשי מלאה בחטאי הרגע, למורא ווידוי

מול זרעי, ואין בם כל פגע.

זרימת תווי החיים גועשים ללא הכר,

הנה בא המבשר, הממכר.

כסימפוניה מהדהדת מלאה כינורות,

וברקע הזוי מתנגנות שיגיונות, של מה שאפשר,

או אולי, אי אפשר לספר.

אני כלי ביד היוצר, מפרש עליות ומורדות,

בא חשבון עם מילים עזובות.

הן באות ויוצאות ביסורי פשרה,

מפרשות עלומות, כנסיוב טוב או רע.

אין דמעה מגובשת, זולגת אלמונית נותרה.