חמסנה, מוריס וקציצות הכעברא

מוריס, חמסנה והכעברא'ת

אמר רבי יסטר (שניגן על פסנתר) ר 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם' והלא ג'רבה הייתה אי שכולו מלא בתלמידי חכמים לומדי תורה שצללו בלי שנורקלים בים הפוסקים של הרב מצליח מזוז ורבי חיים חורי ורחמים חי חוויתה ורבי חטאטה (שאכל בטטה) ורבי נג'ינה (שהצטיין בנגינה) עליהם השלום ומנוחתם עדן ושלו משם אוצרות כקורח והאמהות שלהן היו כל כך צדיקות שהיו יוצאות מרגליות מהפה שלהן, מה זה מרגליות, כל מרגלית אבן, חזרא בשוקה, למשל, אם תלמיד חכם כזה היה מאחר לקום הייתה אמו אומרת לו "קום, מנא, קום יא בויה" ואם לא עזר הרי הייתה שופכת עליו מים בכוס ישועות אשא. והנה חמסנה, אמו של אחד מתלמידי החכמים האלו, מוריס עידאן שהייתה גרה במושב ברכיה, הייתה מכינה טלבינה וכעבראת ומרק דגים וקוסקוס ומחשי והייתה קונה התבלינים בשוק של אשקלון, בבסטה של רפאל הצולע מול חנות הדגים של טובי שהיה מרמה ולוקח מחיר גם על ניקוי הדגים, ומול חנות הירקות של מנשה תנעמי עליו השלום שכל הזמן חיזן גת ולא היה לוקח כסף על כלום עד שהפסיד רוב ממונו. וההוא גברא, מוריס, שהיה אנין טעם ולמד כל הלילה מסכת מכות בישיבה של ש"ס, עשה יום אחד ואחאד מכה, כשקם בבוקר אחרי שינה של שלוש שעות והיה רעב כמו כלבא דנשכא,לקח יום אחד קציצה מהסיר מחמת הרעב שהציקו ואכל, ואחר כך עוד אחת ועוד אחת, עד שלא נתאפק וגמר את כל הסיר וכמעט ליקק הנוזלים מהדפנות, אבל נזכר שעוד לא השלים את לימודו והלך לשם שבע וטוב לב.
ובאה חמסנה של מוריס וראתה כי אבוי ואבוי בוקה ומבולקה, יא תחמיז'לה, נחמסו קציצות כעבראת' מן הסיר ויצאה בצעקה גדולה עד שנשמעה בבית פרעה, אלא שפרעה מת לפני שלושת אלפים שנה בקריעת ים סוף ופה היא קרעה את האוויר של המושב:
"יא בויה, יא בויה, קלז'ידיקוראטו! יעתק עסא!"
ונחרדה כל החרא כבירה של מושב ברכיה ומיד קראו למוריס שלמד את המסכת שיבוא מיד הבייתה כי אמא לא יודעת את נפשה
ובא הבייתה וראה את אמו עומדת על יד הסיר תאניה ועניה ובוקי סרוקי ומות לוק בוק ואמר: "מה קרה יא אמא"
והנה ראתה טיפות של רוטב כעבראת' על הבגד שלו וצעקה:
"יה, זה אתה יא מוריס, יא לא מתבייש, טקיל דמטקיל, יעתק סחטא בנאר וישברתו, דחקא א ספרא!"
ואמר שהיה רעב
אז אמרה: "רק היית מבקש והייתי מכינה עוד סיר, ומה עם אורלי, ומה עם רחלי, ומה עם צדוק, מה עם זוראיה, ומה עם דוד? מה הם לא בני אדם?"
אמר מוריס: "כתוב בתורה, וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו, ואני גם בחרתי גדולה וגם קטנה עד שנגמר הכול בסיר"
נרגעה אמו באחת ואמרה "תייחמינאליק... צדיק כתמר יפרח, אכן בן פורת יוסף בן פורת עלי עין"