מיידלה,

מיידלה,כך קראו לה בשכונה,
לא ענתה לשם אחר,
אפילו שידעה, שאליה הכוונה,

זה התחיל בגן,עם הגננות עטורות שביס,
מתרוצצות בין פעוטות צרחנים,
מיידלה קִים,מיידלה נִיכְט ,מיידלה  זִיס,

אז החליטה שמיידלה יהיה שמה,
לא הועיל כלום להורים,
שכמעט פרחה מהם הנשמה,

גדלה  כ מיידלה,,בת מיצווה למיידלה,
באולפנא מיידלה,
ואפילו לשידוך ,בפנים נפולות,רשמו ההורים מיידלה, 

מיידלה מתחתנת ,שמחה בעיר,
השמועות פשטו,
הגיעו  אף לאזני הגביר,

חתונה כזאת עוד לא הייתה,כך אומרים,
 חרדים בחדרי  חדרים,
מתגודדים וממלמלים ,מפרשים ומבררים,

איך ייתכן הכלה מיידלה היא,
 והוא החתן זכריה בושארי,
איך יסתכלו ,הם ,זה לזו או לראי

הגיעו,מוזמנים,מכובדים,ולא מעט סקרנים,
להציץ לה למיידלה,מתחת להינומה,
וכשהגיע הרגע,שתיקה,תדהמה,
ואנחת רווחה,מפי ההמונים,