שירים

ועירום העץ, תחושתו שלכת
וסחופת בוץ על המדרכת
ושני ציפורים שנדם קולם
היוצאות לנוד סביב העולם
לקול הקדיש ההולך ונשלם...
על אדם שקולו הלך ונדם
ובכנף נשמתו יסוכך משם.

אדם לרגע יעמוד מלכת
וצעדיו יהסה , כי ירא מגשת
כי קול הלמות הלב חוזר ואומר
שאתה, אבא, חסר

תגובות