המימד הרביעי-מסדרת יפעת וניר

יש והיא עומדת במשקפיים בשחור

רגל פה, רגל שם, ומעיל עור מתנופף

כמטריקס המהתל במוכר

היא רוחפת במרחבי האי-אפשר.

יש והאורקל לוחשת לה מילים

על חדר קטן, לב פועם, ובגד שנשר

שהיה ואולי כלל לא

ברחוב אפור של משורר ימי הביניים שקולו לא יידום לעולם.

יש וגם היא קיאנו ריבס

בבעיטות חדות מפלחת אוויר סביב

ובסחרור מאיץ חלקיקים היא מבינה כבר את שפתו

נסתרת, גלויה, תחתונה, עליונה.

יש והיא עומדת במשקפיים בשחור

רגל פה, רגל שם ומעיל עור מתנופף.