היום בו ניצחה אותי הרפואה-אחרון בסדרת יפעת וניר

היה היום בו האוורסט, האקונקגיאה, והקילמנג'רו

התנפצו בקול ענות-רעשה

למיליוני רסיסים שכיסו בשחור את שמיי-שמך

הטאמו מאסיף ירק קיתונות של אש מבערת

צבא הדרקונים המאיימים רעם בסך אל ממלכת האופל

הרקולס עקר שורשי העץ הקיצון

עד שכל היערות כולם קרסו אחריו באפקט דומינו מתמשך

נפשו של שמשון מתה עם פלישתים

דמעה שקופה אחת ירדה במורד הלחי

נבלעה בין השפתיים הצטרפה לחברותיה

ניקוותה אל מימי כל האוקיינוסים כולם

עד באה היונה עם עלה זית טרף

ואדע כי קלו המים.

ועתה – זו שניצחה עומדת למולי עירומה כביום היוולדה

ואתה – דוחק בה אצבע מלחלחת ושואג אלי:

תבלעי את הגלולה ותירפא בך מחלת השכחה.

לא רוצה!