עם נשימה

עוד נשימה

בימים כאלה

כדאי לסגור היטב את דלתות הארונות

להספיג את הקפה השפוך בנייר

להרגיש כמה קר, כמה לא מאוחר

לפתוח צוהר אחד להביט השמימה

כלום יכולת להספיק

מקשה על עצמך במקום זאת

נרות הלילה על שידה בלתי ממוקמת

חלוק מזמן אחר תלוי על הקולב

מקץ של קיץ, בהעדר של סתיו

עלה החורף יחד עם השחר

לשם שינוי

זרועותיך פתוחות

ריח אישה

חדשה

עוד טמון מעבר לאפך

הולכת בימים,

תקוותך זוכה לניצוץ אדיר אחרון

שמש ראשונה עם עלות צהריים

עוד ארוחה? עוד שורה שתיכתב?

עד שיתמלאו חייך הַשְּׂבֵעִים גם כך

לבך המשווע שָׁלֵו

אהבתך רוגעת וקורצת, מקווה

רק הארון וכתם הקפה והחלוק

בקרן זווית, בפינת העין

ממלמלים חרש

זורקים קרניים של חושך

בזוי, בדוי

ומגוחך ומתרחק

©