לוּ אַךְ יָדַעְתָּ

לוּ אַךְ יָדַעְתָּ

 לוּ אַךְ יָדַעְתָּ
אֵיךְ מִלּוֹת הָאַהֲבָה
הָרַכּוֹת הָחַמּוֹת
הַיּוֹצְאוֹת מִפִּיךָ
מְתוּקוֹת לִי מִדְּבַשׁ
בְּטֶרֶם אֶבְלַע אֶת כֻּלָּן
וְאָחוּשׁ טַעְמָן
מְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא תַּחֲמֹק אֲלֵיהֶן
שׁוּם שִׁכְבָה גַּסָּה
שֶׁתִּפְרֹץ מִפִּיךָ
בְּשֶׁל רֹב תְּשׁוּקָתְךָ.
לָטֵשׁ, מַרֵק מִלּוֹתֶיךָ
וְעַל כֹּל אַחַת מֵהֶן
תַּדְבִּיק נְשִׁיקָה
לֹא רַק לַמִּלִּים
אֵלָא גַּם לִשְׂפָתַי הַמֻּרְעָבוֹת
לְאֵלֶּה שֶׁלְּךָ.

אֶת הַמִּלִּים הַשּׁוֹתְקוֹת
תַּאֶגֹד לִי כְּזֵר
לְכֻלָּן אֶמְצָא מָקוֹם
בַּאֲגַרְטָל הַיְפֵיפֶה
הֶחָבוּי בְּנִשְׁמָתִי.
לָעַד יִהְיוּ שְׁזוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ.
בִּדְמָעוֹת שֶׁל גִּיל וְאַהֲבָה
אַשְׁקֶה אֶת כֻּלָּן
אֶתְרַפֵּק עָלֵיהֶן
בְּעֵת שֶׁאֲנִי הוֹזָה עָלֶיךָ
בְּעֵת אָנוּ מִשְׁתַּלְּבִים זוֹ בָּזֶה
וְהָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד.