שירים

בלילה השביעי



בלילה השביעי , משכבר חדלה להאמין -

הגיפה את הדלת אט אט ,

מניחה ללבה לספוג את עוצמת הרוח.

מבינה שאין מעבר, 

שאין בגשמים שיבואו -

 משום נחמה מאוחרת ופייסנית.


החליטה שתמשיך.

וכלום נותרה ברירה

אחרת פשוטה והרסנית יותר מאשר-

הכורח להערות אל יגונה 

את תסחיפי הזרמים הצעירים 

שהמתינו בתורם ,

חרדים לאיינות הגשמים שנסוגו 

בשחור המתאנה ,

 המתפרחח בחוצות העיר המתרוקנת,

עכשיו עם כוסית ראויה 

היא תדון בספקות,

עם אותה מטפחת בה מגרשים

את הזבובים בלילות אפריקניים

חמים מנשוא.










תגובות