יצירות אחרונות
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (3 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
סיפורים
השקר ופינוקיו-גם לילדיםשקר מילי, ילדה כבת שש, לומדת בכיתה ב', צנומה, חמודה ושובבה מאד. אך יש לה בעיה אחת, די רצינית , היא מרבה לשקר, כשהיא מאחרת, היא מספרת שהמורה עיכבה אותה, שיעורים תמיד אין או כבר הכינה בכיתה, למורה היא מספרת שהמחברת אבדה או אחותה הקטנה לקחה לה, אין לה אחות בכלל, יש לה שני אחים בוגרים ממנה, והיא הקטנה . בבית אוהבים אותה ומאד מפנקים, בבית ספר פחות, שם היא לא הקטנה ולא בת יחידה ומפונקת.,.הילדות מציקות לה לפעמים על הפינוק שלה ואם היא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא משתוללת, לוקח לה זמן להירגע וזמן לחזור לעצמה, בכיתה א' היא התחילה למעשה לשקר, אולי כדי להתקבל ואולי כדי להתבלט, הסיבה עדין לא ידועה. זה התחיל בדברים קטנים , כמו בגד שנעלם כי היא נתנה לחברה ומספרת שאבד בבית ספר, ספר לימוד שנקרע, היא טענה שבכוונה קרעו לה, דברים שרק נקנו נעלמו ובמקומם באו סיפורים שקריים. מילי מעלימה דברים מהאחים שלה ועושה עצמה תמימה, לא ראיתי,לא שמעתי, אני אעזור לכם לחפש וכן הלאה. הוריה חסרי אונים, הם יודעים שהיא מרבה לשקר אך לא יודעים עד כמה. ניסו לשוחח איתה, אך היא פותרת ב,טוב, אני מבטיחהה לא לשקר יותר, זה לא מחזיק יותר מיומיים שלושה. דיברו עם המורה, הגיעו ליועצת, ממנה לפסיכולוגית ועדיין ,אין תשובות ואין פתרון. לא מובן, לא ברור , למה השקרים? מה היא מנסה להשיג? ואז לאמה עלה רעיון, כל יום בלי שקר פרס קטן, שבוע ללא שקר פרס גדול, לבחירה, כמובן עד סכום מסוים. המורה שיתפה פעולה לפעם בשבוע , אם אין שקר, במה שקשור בבית הספר, תעודת יושר ופרס. במשך שלושה ימים הצליחה, אך ביום הרביעי, לא עמדה בזה ושיקרה, רק שקר קטן,לא נחשב,אמרה לעצמה מילי. אחרי בית הספר לא חזרה הביתה . שעה ויותר, ההורים המודאגים מתקשרים לבית הספר אין תשובה, מחקשרים למורה הביתה, היא אומרת שמעתי יצאה עם כולם. אז איפוא היא? עברה עוד שעה ,הדאגה כבר מכרסמת ואז נפתחת הדלת ,מילי נכנסת עם התיק על הגב,כאילו כלום, לשאלת ההורים המודאגים היא עונה- נשארתי בבית ספר, המורה היתה צריכה עזרה, מצטערת שכחתי להודיע. מסתכלים עליה, עושה עצמה לא מבינה מה הבעיה. שבי, אומרת לה אמה, רגע אשים את התיק בחדר, עונה מילי, לא, עכשיו, אומר לה אביה. עכשיו שבי ותקשיבי טוב. דיברתי עם המורה ואת לא היית בבית ספר, אז, אפוא היית? תעני..מילי לא עונה. אם עוד פעם אחת את משקרת, עוד פעם אחת ולא יותר את מקורקעת, אין חברות, אין חוגים זה ברור? אני אלווה אותך לבית הספר ואבוא להחזיר אותך הביתה, אני , אמא או מישהו מהאחים שלך, זה מובן? ומיד מוציא מהתיק שלו בובת פינוקיו ומראה לה את האף הארוך, את רואה את האף הזה? זה מהשקרים שלו. הוא מוציא גם את הספר על פינוקיו נותן לה ואומר -תקראי את הספר ומחר נשוחח עליו. עכשיו בואי לאכול ואחרי זה מיד שיעורים. מילי כבר רצתה להגיד שאין לה ,או שהכינה בכיתה,אבל שתקה. אבא מיד קלט ואמר לה- אני מקבל ד"וח מהמורה שלך על השיעורים ,. ואני יודע בדיוק מתי ואיזה שיעורים יש, כך שבלי משחקים, אני אבדוק לך. מילי ישבה ליד השולחן , בקושי אכלה ואז קמה וביקשה רשות ללכת לחדר שלה. לכי אמרה לה אמא, תכיני שיעורים ואם את צריכה עזרה אנחנו פה. מילי הלכה לחדרה,עצובה ,- אני באמת לא רוצה לשקר- אבל אני לא מצליחה, חשבה, נשכבה על המיטה ושקעה במחשבות, נרדמה בלי להכין שעורים וחלמה חלום. בחלום בא אליה פינוקיו,כן זה עם האף הארוך ,שאבא הביא לה, ישב לידה והתחיל לדבר אליה- אל תבכי, את ילדה חכמה, את יכולה להתגבר. אמר לה. מה אני יכולה לעשות? אבל רגע, איך זה שאתה מדבר אלי, מה אתה לא בובה? שאלה אותו מילי. הייתי פעם בובה מעץ, כל הזמן שיקרתי לאבא שלי ואז האף שלי גדל כל כך, כולם צחקו עלי וממני, קראו לי אף נקניק ולא רק זה אלה גם כל הזמן הסתבכתי בצרות. כאילו הייתי במלכודת ולא הצלחתי להשתחרר אז בכיתי ונשבעתי שאם אצליח לחזור הביתה בשלום לא אשקר יותר, הרגשתי השתפרה ונרדמתי במקום שהייתי בו ביער לבד. התעוררתי בבוקר והרגשתי קל כאלו משא ירד ממני, רצתי במהירות שיכולתי עם רגלי העץ שלי, ופתאום מצאתי עצמי מול הבית שלי, נכנסתי וראיתי את אבא שלי ,ג'יפטו עצוב נורא. ניגשתי אליו וביקשתי סליחה על השקרים ועל הצרות שגרמתי לו, הוא חיבק אותי ובכה . שאלתי אותו למה הוא בוכה ענה לי - משמחה שחזרת, חשבתי שאבדתי אותך. שעה ארוכה ישבנו מחובקים ואז הבטחתי לו שלא אשקר יותר. ומאז לא שיקרתי אפילו לא שקר קטן. אחרי שלושה שבועות הפיה הטובה הפכה אותי לילד אמתי. התחלתי ללמוד בבית ספר,היו לי אפילו חברים ,ילדים אמתיים, אז אם אני יכולתי להשתנות גם את יכולה. כך אמר פינוקיו למילי ונעלם. מילי התעוררה משנתה, היה כבר לילה,קמה בשקט שטפה פנים וישבה להכין שעורים. שסיימה חזרה לישון עם החלטה שממחר היא לא משקרת יותר. והיא אבן לא שיקרה, את החלום היא לא סיפרה לאף אחד. בובת פינוקיו שלה היתה מונחת במקומה. מעניין אם הבובה הזו גם תהפוך לילד אמתי? חשבה מילי' לאחר כמה ימים היא קראה את הסיפור על פינוקיו ואחרי ארוחת הערב, שוחחה עליו עם אביה. מילי בזכות ובעזרת פינוקיו הפסיקה לשקר.תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |