תְּשׁוּקָת אִשָה

תְּשׁוּקָת אִשָה

מַקְשִׁיבָה לְקוֹלוֹת
הַנִּשְׁאָרִים חָבוּיִים לָעַד
וּמֻשְׁתָּקִים בְּיוֹם יוֹם
אַךְ אֵינָם חֲדֵלִים לְהַדְהֵד
כִּי עוֹצְמָת תְּשׁוּקָת אִשָה
מִי יוּכַל לְדוֹמֵם.

מַבִּיטָה בְּאֹמֶץ בַּמַרְאָה
לֹא בִּלְתִּי מְרֻצָּה מְעַצְמִי
כְּשֶׁאֲנִי עִם וּבְלִי
לוֹגֶמֶת מֵהַשֶּׁקֶט
הַמְּצַיֵּר לִי בְּרוֹךְ
גַּלִּים מִתְנַפְּצִים
עַל גּוּף רוֹגֵשׁ
מְצַּיֵּר חֲלוֹם שֶׁנִּצְבַּע
בִּגְוָנִים בְּהִירִים
מוּאַרִים בְּאוֹר
רַךְ וּמְלַטֵּף
שֶׁל בֵּין עַרְבָּיִּם
מַקְשִׁיבָה
לְרָחַשׁ הַגַּלִּים
חָשָׁה שֶ
אֶת מָחְשָבוֹתַי
הוּא מַעֲצִים
וְגַם אֶת כָל הָרְגָשׁוֹת בְּתוֹכִי
לְעִתִּים -
הַמֶּרְחָק מַטְלִיא בִּי
מְעָרוֹת חֲשׁוּכוֹת
הַמְּבַקְּשׁוֹת לְהִתְמַלֵּא
חוֹזֶרֶת
מְצוּיֶדֶת בְּפְּרוֹפּוֹרְצִיוֹת הַחַיִּים
עַתָּה -
מִשֶּׁבָּא הַאָבִיב
חָשָׁה אֵיךְ הוּא
מְרַחֵף בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
עַל גֵּוִי,
כְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַמְּרַחֲפוֹת
שֶׁל גֶּבֶר אוֹהֵב
עַל גּוּף אִשָּׁה אוֹהֶבֶת