אגו

איבדתי אותה בגלל אגו, כבר לא יודע אם זה האגו שלי או האגו שלה, אבל מה שבטוח זה שהיא לא במיטה שלי הלילה, עם הריח שלה והמגע שלה ועם כל כולה.

זה התחיל לפני חודש, יצאתי עם כמה חברה לפאב השכונתי להוריד ת'אפניקה , כמו שהם אומרים, אחרי עוד מבחן כושל בסמסטר כושל. בעודי לוגם את הבירה הקרה מחשבות מתרוצצות לי בראש, מה לעזזל אני עושה כאן באוניברסיטה?, יושב כבר שנתיים ומקשיב לשיעורים משעממים ולמרצים משעממים עוד יותר, תוהה אם התואר שבחרתי בכלל מעניין לי את התחת. כל מה שאני רוצה לעשות זה להעיף את עצמי קיבינימט להודו, לשכב באיזו חושה שמשקיפה לנוף עוצר נשימה עם קילו גראס ושמחה אין סופית בלב. כבר הרבה זמן שאני מרגיש לא קשור לחבר'ה, בהתחלה כשהיינו בשנה א' זה היה כיף שלא נגמר, כולנו היינו רווקים מושבעים שחיפשו לזיין כל מה שרק זז, לא היה לנו כלום חוץ ממחשבות על מסיבות וכוסיות והמון ערק וסמים, גם אז שנאתי את הלימודים אבל לפחות היה לי אותם. ועכשיו, עכשיו פתאום כולם התחילו להתמסד, גיא כבר ארבעה חודשים יוצא עם קרן, ודורון? דורון כבר עבר לגור עם ענבל, הוא הכיר אותה בשנה א' במסיבת דירה, חשבנו שזה יגמר אחרי חמש דקות אבל הבחור התאהב. לאט לאט אני מרגיש שהם נעלמים לי לטובת הנשים שלהם, יוצאים פחות, כבר לא עושים שטויות וצוחקים עד שכואבת הבטן.  במקום היציאות הפרועות, עברנו לערבים סולידיים בפאבים ומסיבות סאחים מאולצות עם כל החבר'ה של המחלקה שאותם אני בכלל לא סובל, חבורה של חנונים מהתחת. ואני? אני בכלל כבר שכחתי מה זה חברה, בת זוג, שלא נדבר על רגשות. מאז תמר האקסית המיתולוגית מלפני שלוש שנים לא הייתה לי אף אחת רצינית. החברים התחילו להביע דאגה ופחדו שאני אנטוש אותם לטובת חברים זורמים ורווקים אז אחרי שגיא הכיר את קרן הוא יצא במסע צלב עקוב מדם להכיר לי סטודנטית נחמדה. "די להיות כזה זין, תן לה הזדמנות", הוא אמר בעודו מנסה לשדל אותי לצאת עם חברה של קרן. ואני חבר טוב וגם אוהב אותו כמו אח אז הסכמתי, וכל הדייט הסתכלתי בשעון כמו איזה חרא כי היא נורא שעממה אותי ודיברה מהר עד שלא הצלחתי להבין אם היא בדייט איתי או עם עצמה . וגם כשזה לא עבד הם לא אמרו נואש ושידלו אותו לצאת לדייטים נוספים עם בנות נוספות  ולא לסיים את הערב במיטה עם בחורה חד פעמית אחרי עוד מסיבה חד פעמית. אבל כמה שניסיתי לא הצלחתי למצוא עניין באף אחת, זה לא שהן לא היו יפות חכמות או נחמדות הן פשוט לא עניינו אותי בשום צורה, אז זה היה נגמר בדייט הראשון או לכל היותר במיטה שלי בדייט השני. אחרי כמה חודשים הבחורים שלי התחילו להתייאש והשלימו עם העובדה שאני זיין נצחי , מחזיק נרות תמידי וגלגל חמישי. ואני?, אני השלמתי עם העובדה ששום דבר לא מרגש אותי יותר מיומיים וחצי, קל לי לאבד עניין בבחורה כמו שהבירה החמה מלפני עשר דקות כבר צרבה לי בגרון. "עוד גולדסטאר אחי" צעקתי לברמן בעודי מכיל את התובנה הפסיכולוגית העמוקה שפיתחתי הרגע .

ואז ראיתי אותה, שם בקצה השני של הבר. לבושה בשמלה קצרה וכחולה נועלת כפכפים  סגולים. היה בה משהו שקשה היה לי להסיט ממנו את המבט, אולי זו הייתה הדרך בה היא הקשיבה ברצינות תהומית לחברה שלה שנראה כאילו לא הפסיקה לדבר לרגע, או האופן בה הסיטה את השיער החלק והחום ממקום למקום תוך כדי שהיא מכווצת את שפתיה על מנת ללגום מכוס היין שלה, או הצורה בה החיוך שלה התעקם והוציא יבבה חלושה כאשר היא שמעה איזה משהו מצחיק. הדרך בה גופה היה מונח על הכסא, זקוף ויציב כמו של רקדנית בלט ממושמעת או העניים הירוקות שיצאו מהן כל כך הרבה אנרגיות טובות. ואולי זה היה הכול, מה שבטוח זה שרציתי שהיא תסתכל עלי, רק שתחזיר לי מבט, אז הסתכלתי והסתכלתי בתקווה שהיא תסתכל בחזרה, בתקוה שהיא תשים לב לקיומו של הבחור הבוהה שפאקינג מוקסם ממנה כרגע. באיזשהו שלב, החברה החופרת שמה לב שאני בוהה וסימנה לה עם העיניים ואז היא הסתכלה, היא בהתה בי קלות ולאחר מכן  השחילה חיוך קטן, נמסתי מבפנים. אז נגשתי אליה ואמרתי "שלום אני ערן ואת מאוד יפה" והיא אמרה "שלום אני גאיה וזה משפט פתיחה מהתחת" אז צחקנו. וכשהחברה שלה והחבר'ה שלי הבינו שמשנינו כבר לא יצא להם כלום הערב, הם עזבו אותנו לשוחח לבד על אלוהים ועל גלידת שוקובו ועל סמים ועל המומינים ושלטיאל קוואק ועל שער 90 והחומוס של טחינה . ואני הרגשתי, הרגשתי כאילו הכרתי אותה כבר שנים, הרגשתי שהיא מכירה אותי יותר מעצמי, לא הסתכלתי בשעון וגם לא רציתי ללכת , רציתי להישאר שם, להקשיב לה, לראות איך הגומות שלה מתעמקות כשהיא מספרת לי על המרצה בשיעור פסיכולוגיה, איך העניים שלה בורקות כשהיא מדברת על הכלב שלה שהוא החבר הכי טוב שלה.

מהר מאוד הקשר שלנו הפך להיות אינטסיבי, יצאנו לדייט ועוד דייט ועוד דייט יום אחרי יום, התנשקנו בלי סוף, נגענו כל הזמן, צחקנו עד שכאבה לנו הבטן, אכלנו פיצות בשתיים לפנות בוקר ושתינו ערק על הגג שלי שמשקיף לשכונה ד' העצובה והיינו שמחים. ורציתי אותה, רצית אותה איתי, רציתי אותה לידי, רציתי אותה בתוכי מעלי מתחתי במיטתי בחיקי, רציתי אותה כל הזמן וזה היה מפחיד וזה היה מרגש ומחרמן וזה גרם לי להרגיש חי אחרי שנתיים שהייתי בתרדמת. וכשהלכנו למסיבה של סוף הסימסטר חיבקתי אותה ונישקתי אותה ואמרתי לה שאנחנו מכירים כבר חודש וזה מרגיש כמו שנה והיא אמרה  שכבר הכרנו בגילול אחר ואני צחקתי ואמרתי לה " אני חולה עליך גאיה" והיא שתקה. וכשהגענו לדירה והיא שכבה בחיקי אמרתי לה שהיא קצת שקטה והיא אמרה שהיא פוחדת, שהיא ספרה לי הכל חוץ מסיפור אחד קטן, שלפני שלושה חודשים היא עברה פרידה קשה אחרי שנה של זוגיות עם בחור שפגע בה ועזב אותה , " לא סיפרתי לך כי ידעתי שזה יהרוס הכל" היא אמרה לי, " האמת היא שעדיין קשה לי, זה גדול עלי" היא אמרה לי " אתה מדהים אתה קרן שמש בחיים האפורים שלי"  היא אמרה ואז ושתקה. וגם אני שתקתי וחשבתי שהחיים שלה בכלל לא אפורים ושהיא בעצמה קרן שמש שנכנסה לי לחיים והכניסה בהם שמחה ומשמעות שלא ידעתי שקיימת בי. רציתי להגיד לה שהיא הבחורה הראשונה מזה שלוש שנים מאז תמר, שסוף סוף גרמה לי להרגיש. רציתי להגיד לה שבחודש האחרון אני לא מפסיק לחשוב עליה, שאני מספר עליה לחבר'ה ועולה לי חיוך מפגר, שכשהיא הולכת בבוקר לעבודה אני לוקח את החולצה שלי (שכבר הפכה לפיג'מה שלה) ומסניף אותה. רצית להגיד לה     "יא חתיכת מפגרת עוד שניה ואני כבר מתאהב בך" . אבל במקום זה אמרתי " זה באמת קשה לסיים קשר של שנה.. אני לגמרי מבין.. הכל בסדר גאיה" ואז אני חושב שהיא קצת בכתה, אבל הייתי אדיש. וכשהיא התלבשה ובאה לצאת מהדלת כנראה בפעם האחרונה רציתי להגיד לה " אל תלכי", אבל במקום זה אמרתי " היה נעים להכיר, יהיה בסדר מבטיח לך" כאילו שאני איזה קואצ'ר לחיים טובים. והיא אמרה " אני מצטערת" ואני חייכתי חיוך מתנשא. ואז היא יצאה לי מהבית ואני יומיים לא יצאתי מהמיטה, עישנתי ועישנתי ושמעתי פינק פלוייד בפול ווליום עד שדורון וגיא באו לגרד אותי מהשמיכה.

 ואחרי כמה ימים, חזרתי להיות הערן המוכר, האפטי, זה שיוצא עם בחורה לדייט ראשון ומקסימום לדייט שני שנגמר במיטה שלו. לאותו ערן ששונא את הלימודים ושונא את המרצים, לאותו ערן שרוצה להיזרק באיזו חושה בהודו על איזה הר. וגם כשראיתי אותה אחרי חודשיים באותו הבר ,באותו המקום חייכתי אליה ונופפתי לשלום . ומה שבאמת רציתי לעשות היה לגשת אליה ולהגיד "תודה גאיה, תודה שלימדת אותי להרגיש שוב אחרי כל כך הרבה זמן שלא הרגשתי כלום, תודה שהיית כזאת בת זונה ולימדת אותי שאפשר גם להיפגע ולא רק לפגוע, אני מבטיח לנסות לצאת לדייט שימשך יותר מיומיים וחצי אחרי שאני אתגבר עליך, מקווה שתצליחי להתגבר על האידיוט שפגע בך ועזב אותך, הוא לא ידע שאת הדבר הכי טוב בעולם" אבל חייכתי במקום והיא חייכה בחזרה, אבל היא בטח הבינה, הרי אנחנו מכירים כבר מגלגול אחר, מחיים אחרים, על איזה הר בהודו או חושה בנאפל.

איבדתי אותה בגלל אגו, כבר לא יודע אם זה האגו שלי או האגו שלה, אבל מה שבטוח זה שהיא לא במיטה שלי הלילה, עם הריח שלה והמגע שלה ועם כל כולה.