מְפַסֶּלֶת מִלִּים

גַּם אֲנִי
לַמְרוֹת גִּילִי
מְפַעֲמִים בִּי הַנְּעוּרִים.
גַּם אֲנִי כְּמוֹ אֵיימִי וִינְהָאוּז
מְסַמֶּמֶת עַצְמִי
בְּמִלִּים שֶאֲנִי כּוֹתֶבֶת
וּמַסְנִיפָה בְּשִכְרוּת נְעִימָה
כָּל הַיּוֹם אַמְשִיךְ לְפַסֵּל מִלּוֹתַי
בַּשַּיִש הַקַּר וְהַקָּשֶה,
שֶאֲנִי מִתְעַקֶּשֶת לְהָפִיחַ בּוֹ חַיִּים וְיֹפִי,גַּם עֹנֶג
שִירָתִי נוֹלֶדֶת מִמַּעֲיַן רְגָשוֹת בִּלְתִּי נִלְאֶה
הַנוֹבֵעַ מִמֶּנִּי,
מְבַעְבֵּעַ,
מְפַכֶּה, תּוֹסֵס

אִזְמֵל מַכֶּה בַּשַּיִש ,
יוֹצֵא וְנִכְנָס
מְסֻכָּךְ בְּמֵימֵי הַמַּעֲיָן הַשּוֹפְעִים
כְּדֵי שֶמַּהֲלוּמוֹתָיו הַמַּתִּיזוֹת
סִיסִים וְנִיצוֹצוֹת
יִנְעֲמוּ וְלֹא יַכְאִיבוּ
עִם כָּל שִיר
יוֹצֵאת לְמַסָּע כִּסּוּפִים.
כֹּל שִיר הוּא הַלַּחַן הַמְּלַוֶּה אֶת הַמַסָּע
גַּם אֶת חַיַּי
בַּדֶּרֶךְ אוֹסֶפֶת
קַרְנֵי שֶמֶש
לִצְבֹּעַ וּלְחַמֵּם
אֶת נַפְשִי וְלִבִּי
אֲשֶר קָרִים הֵם לְעִתִּים
עַד כְּאֵב
בְּמַסָּעִי יְלַוּוּנִי קַרְנֵי שֶמֶש
וּמַחְשָבוֹת מְתוּקוֹת עַל אֲנָשִים אֲשֶר אֹהַב
אוֹ אַחֵרִים אֲשֶר בָּהֶם תֶּחְשַק נַפְשִי
וְיַשְבִּיעוּנִי עֹנֶג בַּהֲזָיוֹתַי הַמְּעַנְּגוֹת
גַּם אִם רַק בַּהֲזָיוֹתַי
הֲרֵי חֲלוֹמוֹת - גַּם בְּהָקִיץ - הֵם חֵלֶק מִן הַחַיִּים.
אַף כִּי מְצִיאוּת אַחֶרֶת
הָרָעִים שֶבָּהֶם יְסַיְּטוּנִי
הַמְּתוּקִים - אֵלֶּה שֶאֲנִי בּוֹחֶרֶת בָּהֶם לְמַסְּעוֹתַי - יְעוֹרְרוּנִי
גַּם אִם הֵם רַק מְצִיאוּת חֲלוּמָה
כְּמוּ אֵיימִי וִינְהָאוּז הַיָּפָה שֶסִּמְּמָה עַצְמָה לַמָּוֶת
גַּם אֲנִי מִסַמֶּמֶת עַצְמִי אֲבָל - לַ חַ יִּ י ם!