מֵיתַר חַיַּי פָּקַע

מֵיתַר חַיַּי פָּקַע

אֲנִי יוֹדַעַת:
עֲדַיִן שְׁרוּיָה אֶצְלְךָ
בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ
אַתָּה כֹּל כָּךְ רוֹצֶה
שֶׁאֵעָלֵם מִשָּׁם
אֲבָל אֵינֶנִּי יְכוֹלָה.
 
רָצִיתִי לְקַבֵּל-לָקַחַת
מַה שֶּׁיָדְךָ אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת.
לִרְדֹּף אַחַר עָלֶה צָמוּד
לִרְאוֹת כְּנַף צִפּוֹר מַמְרִיאָה.
 
אָמַרְתָּ שֶׁהַכֹּל נֶהְדָּר, הַכֹּל!
אֲבָל הֲרֵי אֲנִי יוֹדַעַת
כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "קַר"
קוֹפֵאת לְךָ
הַכַּסְפִּית,
מְרֻסֶּקֶת
מִתַּחַת לִנְקֻדַּת הָאֶפֶס שֶׁלְּךָ.
 
אַתָּה אָמַרְתָּ
שֶׁאַתָּה עֲדַיִן
רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ
אֲנִי הַיּוֹדַעַת שֶׁלֹּא אוּכַל לִהְיוֹת
הַמַּזָּל לְיַד הַבַּיִת שֶׁלְּךָ
אֲבָל -
 
הַכֹּל נֶהְדָּר הַכֹּל!
מִצְטַעֶרֶת
שֶׁפִּתְאֹם סַבְתָּ לְאָחוֹר
לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לִהְיוֹת כָּאן
אַף כִּי צוֹלֶלֶת עָמֹק
בְּמַחְשָבוֹת עָלֶיךָ.
 
רוֹצָה שֶׁתְּסַפֵּר לִי
כַּמָּה רָצִיתָ
כַּמָּה אָוִיתָ?
כַּמָּה חָשַקְתָּ?
רוֹצָה לָדַעַת!
רוֹצָה לְהַגִּיד לְעַצְמִי
שֶׁדַּרְכִּי מִסְתַּכֶּלֶת
בְּךָ.
 
 חַיֶּבֶת לָזוּז!
מֵיתַר חַיַּי פָּקַע
לְפֶתַע פִּתְאֹם.
 
וַאֲנִי -
.          יָם          .