יצירות אחרונות
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (6 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (6 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
סיפורים
מרכבהטיול במרכבה מזמן לא יצאתי לטיול. הודעתי בעבודה שאני יוצאת לחופש לשבוע ואולי יותר וישבתי לתכנן. לאן הפעם? לא ידעתי אבל חשבתי על טיול שונה.טיול אחר. ארזתי לי תיק קטן עם מים .כריך וספר וכמובן מצלמה. ויצאתי לדרך לכיוון הצפון. נסעתי כשעה והגעתי לכביש ללא מוצא נכנסתי לדרך משובשת ,. עצרתי .ירדתי וחשבתי לאן. ראיתי שביל צר, משני צידיו סבך ואז הוא מתרחב ונכנס לתוך חורש מדהים ביופיו. חיפשתי מקום נוח לשבת לנוח. ואז ראיתי באמצע שום מקום כרכרה יפה כולה מקושטת בפרחים ומסביב פעמונים מזהב מנצנצים, בוהקים ומצלצלים. ניגשתי וראיתי רכב בבגדים מהודרים ועל ראשו כובע רחב שוליים מעוטר בפעמוני זהב קטנים. אמרתי לו שלום ושאלתי, "לאן אתה נוסע," ענה לי לכל מקום ולשום מקום. לא הבנתי ושאלתי שוב. סליחה אבל לאן? לכל מקום ולשום מקום,. רוצה לצאת איתי לטיול? שאל כן, רק תגיד לאן. והוא בשלו. בואי אקח אותך לכל מקום שתבקשי ולשום מקום שתרצי. לפני שאני עולה רק תגיד לי מי אתה? עניתי. אני כל אחד ואף אחד. ואת ? ענה בשאלה. אני חני. טוב חני. את עולה. אני ממהר. טוב ,אעלה לטיול קצר מה כבר יכול להיות .חשבתי ועליתי. שבי היטב וקשרי את עצמך לכסא ,אמר לי . עשיתי כדבריו וחיכיתי.אבל לא להרבה זמן, כי פתאום בלי להיות מוכנה המרכבה התחילה להמריא לשמים התחלתי לצעוק תוריד אותי.. אך הוא לא שמע. אני מתה מפחד.לא יודעת מה קורה איתי. מה אני עושה? המרכבה עולה עוד יותר גבוה ממש עוד מעט בין העננים וכבר מעל, מתקרבים לשמש. אני מתעלפת. ואז אני מתעוררת .לא יאומן. אני בחורש. אין כרכרה ואין רכב.רק פעמון הזהב תלוי על עץ ומנצנץ בשמש. הייתה מרכבה או חלמתי? לא יודעת, לא מבינה כלום. אם חלמתי אז איך זה שהפעמון של הרכב פה ? ישבתי לנוח ואחרי שעה קלה קמתי לחזור למכונית. הספיק לי להיום. התחלתי ללכת ופתאום השביל חסום. הכרכרה עומדת באמצע השבי אך עם רכב אחר בפנים, הוא פונה אלי ושואל:.גברתי צריכה טרמפ? לא. תודה. יש לי מכונית. מה יש לך? אוטו. אני עונה. מה זה אוטו ? בואי תעלי אקח אותך לטיול נחמד. לא תודה. כבר טיילתי. אני עונה וממשיכה. אך הוא לא מרפה.יורד ומרים אותי לכרכרה. עכשיו שבי ותקשרי עצמך לכיסא, אלוהים, לא שוב. אני רוצה לרדת.אני צועקת אך הוא בשלו אם לא תקשרי תעופי. אני נקשרת ושואלת באימה:. "לאן אתה לוקח אותי? לשום מקום ולכל מקום שתבחרי בשמיים.על האדמה ובמים. עפנו הסתובבנו ,הסתחררו , ריחפנו בשמים ומעל המים להפתעתה הגדולה של חני היא התחילה אפילו להנות מהחויה המדהימה ואף מחברתו של הרכב שהתגלה כאדם מעניין .בשלב מסוים נרדמה חני והתעוררה כשהיא בחורש ופעמון הזהב ענוד לצווארה. חני קמה ומתחילה ללכת לכיוון המכונית שלה. "אני רוצה רק לצאת כבר מהמקום הזה" ואז כשהיא כבר ממש קרובה למכונית היא רואה שוב את הכרכרה עומדת וחוסמת לה את הדרך ובתוכה יושב רכב אחר לא פחות הדור ,עם אותו הכובע . חני הולכת לקראתו ורואה שגם הוא עונד פעמון זהב לצווארו.. חני עולה למרכבה ואומרת לו.סע. שואל הרכב: "לאן גברתי רוצה להגיע? חני עונה לכל מקום ולשום מקום והם ממריאים ומרחפים בכל מקום מעל ועל פני האדמה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |