בְּשִׂמְלָה לְבָנָה - דואט עם עצמי

הִיא –

בְּשִׂמְלָה לְבָנָה
מְחַכָּה בַּגִּנָּה
אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל מַבִּיטָה
בֵּין הַפְּרָחִים
רוֹאָה אֶת דְּמוּתְךָ
הֵם מַבִּיעִים
אֶת אַהֲבָתִי בְּעָצְמָה
רוֹצֶה לִצְעֹד לִשְׂמֹאלְךָ
לְהַקְשִׁיב לִפְעִימוֹת לִבְּךָ
לִהְיוֹת קַשּׁוּבָה וְעֵרָה
שֶׁמָּא תִּקְרָא לִי
וְלֹא אֶשְׁמַע

הוּא –

עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן
מִמֶּרְחַקִּים
אֲנִי מַפְלִיג
אַת הַשַּׁלְהֶבֶת,
הָרוּחַ וְהָאֵשׁ
מְרַחֵף בַּמַּחְשָׁבוֹת
וּמְחַכֶּה
לְרֶגַע הַפְּגִישָׁה
וְאוֹתְךָ אֶל לִבִּי אֲאַמֵּץ.

הִיא –

עַד שֶׁתָּשּׁוּב
מְבַקֶּשֶׁת
לִרְחֹץ תֻּמָּתִי
שֶׁאֶהְיֶה רְאוּיָה
שׁוֹאֶפֶת אֵלֵי רְקִיעִים.
מֵהַגִּנָּה הַמְּנַגֶּנֶת אֶת שַׁלְוָתָהּ
יוֹרֶדֶת לִטְבֹּל רַגְלַי
בַּמַּיִם הַקָּרִים
מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת שֶׁלְּךָ
לָעוֹלָמִים.

הוּא -
וַאֲנִי
שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הַקֶּסֶם
הֶחָבוּי בָּךְ
גַּם כְּשֶׁאֵינֵךְ לְיָדִי
חָשׁ בְּאוֹתוֹ נִיצוֹץ
כְּשֶׁאֶחְזֹר -
אֶהְיֶה כֻּלִּי שֶׁלָּךְ
בְּכָל זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה.

הִיא –

אַתָּה יוֹדֵעַ שְׁ
אוֹהֶבֶת לְהִתְכַּרְבֵּל אִתְּךָ,
בְּחַדְרֵי גּוּפִי
תָּרָה אַחַר תְּשׁוּקוֹת,
וַאֲנִי מְסֻחְרֶרֶת,מְהֻפְּנֶטֶת
מְחַכָּה שֶׁתְּחַבֵּק,תְּלַטֵּף
עָלֶיךָ,
לֹא אֲוָּתֵר.

הוּא –

חַכִּי אֲהוּבָה
אֲנִי בְּדַרְכִּי אֵלַיִךְ
רַק הָרוּחַ
הַמְּאַוֶּשֶׁת קַלּוֹת
בֵּינֵינוּ מַפְרִידָה
נוֹשֵׂא מַחְשְׁבוֹתַי
בְּמַדְרֵגוֹת הַזִּכָּרוֹן
יוֹדֵעַ שְׁ
הַפֶּתַח שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת בּוֹ
הוּא פֶּתַח הַתִּקְוָה

הִיא –

לְעוֹלָם אֶהְיֶה אִתְּךָ,
שֶׁלְּךָ וְרַק שֶׁלְּךָ
בְּכָל נוֹף וּבְכָל חַלּוֹן
בִּתְכוֹל הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם
אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ הָאֶחָד

הוּא

אוֹהֵב אוֹתְךָ הָאַחַת
חַכִּי עַד שֶאֶחְזֹר

שְׁנֵיהֶם -
שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים שְׁ
זָכִינוּ וְנֵלֵךְ
בְּלִי עַכָּבוֹת
בְּעִקְבוֹת הָאַהֲבָה.