שירים

גן המגעים האבודים


וְשָׁם,
בְּחֻרְשַׁת רִגְעֵי
הבדידויות,
הָיִיתִי שׁוֹרֵק
כְּמוֹ הָרוּחַ הַזּוֹ
שֶׁבְּגַן הַמַּגָּעִים
הָאֲבוּדִים,
וְהָיִיתִי לוֹגֵם אֶת אַלְכּוֹהוֹל
הַדְּמָעוֹת
יְשִׁירוֹת מִפִּיַּת 
הַכְּאֵב
טִפָּה וְעוֹד,
וְאַף טִפָּה אַחַת שֶׁל 
אַהֲבָה
לֹא חִלְחֲלָה אֶל
דָּמִי.
 
פַּעַם הָיִיתִי מִתְמַזֵּג
גַּם עִם אֲהָבוֹת
שֶׁמְּכַפְּרוֹת עַל
מַגָּעִים גְּנוּבִים,
אַךְ הֵן לֹא הָיוּ
מְחֻטָּאוֹת,
וְגוּפִי הִתְנַפֵּץ
לְחַטָּאִים.

תגובות