פילוסוף והדיוט

תודה נורית יקרה על הציטוט מדבריו של עמוס עוז בספרו "ממה עשוי התפוח".

הציטוט מציג הבחנה בין החשיבה היומיומית (ההדיוט) לבין החשיבה הפילוסופית. האדם הפשוט רואה רק את המראה החיצוני – הגשר שעומד על עמודים. הפילוסוף, לעומתו, חודר לעומק ההבנה: הגשר קיים בזכות חוקי טבע ומדע, לא רק בזכות מבנה פיזי.

הפילוסופיה מבקשת להבין את היסודות העמוקים שמאחורי המציאות – לא רק מה נראה, אלא מה מאפשר את קיומו של כל דבר.

בהחלט ציטוט שבהשראתו ניתן לכתוב שיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן זוהי נקודת מבטו של הפילוסוף.

לראות מעבר, לבחון את הווצות הדברים.

כנראה שטוב יותר להיות פילוסוף ולא הדיוט -

ואולי בכל זאת חייו של הדיוט קלים יותר.

לאלוהים פתרונים.

.

הו. פרופ' נתן רוטנשטרייך. 

שנה ראשונה באוניב'. אופנת המיני-מיני. מבוא לפילוסופיה. רוטנשטרייך תמיד-תמיד מדבר עם הפנים אלינו הסטודנטים. יום אחד אומר בוקר טוב ו- פונה ללוח. 

הסטודנטית שלידי ואני מחליפות מבטים, על קצה הסנדלים ניגשות קרוב ללוח ומביטות בסטודנטים: 

בשורה הראשונה מישהי יושבת, מיני-מיני, רגליה מפוסקות, בלי תחתונים.

פתרנו את החידה. כן. והתביישנו. כן.

הרי לך אנקדוטה על פרופ' נתן רוטנשטרייך.

שבת שלום, מבורכת ומיטיבה, נוריתי יקירתי.

שלך, חיבוק, <לב>

רבקה

---

תודה רבקתי היקרה, המון תודה עם זיכרון כל כך מיוחד שיש לך מהפרופסור.

זיכרון  שמעלה סומק על הלחיים.

חשבתי על הסטודנטית שמזמינה להכנס מתחת לגשר, סליחה - מתחת לחצאית...

אחר כך כבר באו זיכרונות משעורים מעוררי השראה של הפרופסור, שדבריו היו תמיד מרתקים.

תודה על החיוך, שכל כך חסר בימים אלו.

שולחת לך חיבוק.

.

רוטנשטרייך, לידיעתך, היה אדם לא-נעים, פרופסור פדנט וחסר-סבלנות לא-אחת (אם כי שיחק אותה "אדם פתוח"), שוויצר ענק שלא היסס לצטט-לדקלם את עצמו, ...

והמשפט שהעלית לכאן הוא דוגמה לדבריי. 

מסכן האדם-הפילוסוף שמתבונן על גשר וחושב על כל מה שרוטנשטרייך אמר - לפי עמוס עוז, גם הוא שוויצר לא-קטן בימיו.

כן, שיעוריו של רוטנשטרייך היו מרשימים. וקשים להבנה. סטודנטים רבים חיפשו עזרה. הייתי בין המבוקשים ביותר עד שהפכתי למבוקשת ביותר (לא שוויץ, חלילה: דווקא אני, הכאילו-עולה-חדשה, הבנתי היטב את המושגים הקשים שהוא השמיע בשפות זרות ...). (נא לחייך.)

קשקשתי לך מספיק, נוריתי. 

נקווה לשבוע של קשקושים רכילותיים בסגנון "תראו-תראו, רואים לה/רואים לו ... " ובלי "הותר לפרסום" . 

חיבוק אוהב, <לב>

רבקה הקשקשנית

---

תודה על הקשקשת ששלחת לי, רבקתי היקרה.

מעניין היה לשקרוא על הפרופסור ועל הסטודנטית הנערצת  והידענית.

הכרותי עם פרופ' רוטנשטרייך היא רק דרך כמה ספרים שהסתובבו בבית.

זה היה בתקופה שבני חיפש להוסיף עוד תוארך לאוסף התארים שלו

ולמד פילוסופייה.

ולגבי הגשר - אני החלטתי שטוב יותר להתרחק מגשרים.

לא לעמוד מתחתיו ולא לעמוד עליו, כי קשה לדעת מתי הוא יתמוטט.

היכן נמצאת החוכמה? איך בונים את הגשר הנכון?

הרבה תהיות עלו בי למקרא המשפט החכם הזה.

תודה נוריתוש יקרה ושבת נפלאה! 

שאלה מאד שאלתיך עלתה בך, גלי יקרה, כשקראת את הציטוט מדבריו של עמוס עוז על פרופסור רוונשנשטיין.

מה מחזיק את הגשר? ההבדל בין מבטו של הדיוט ומבטו של פילוסוף, 

ואני חושבת, שהכי טוב להתרחק מהגשר, לא לעמוד מתחתיו ולא מעליו.