מעשנת ... / בלי ניקוד. סליחה! /

נוגה, מעורר תהיות, זועק: כאשר את מעשנת מסביבך עשן, הלא עשן לא חסר לך כי הכל בוער על ידך, כאילו האינדיאנים מתקשרים ביניהם, בעוד כל מה שנותר מהם שייך לפולקלור ואת חוששת שמא גם אנחנו פולקלור. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

השיר מבטא תחושת חוסר אונים בעולם בוער וכאוטי. את מעשנת לא מתוך עונג, אלא כדי להדחיק את המציאות. את משווה את עשן הסיגריות לסימני עשן של תרבות שנכחדה, וחוששת שגם אנחנו נהפוך לפולקלור – לזיכרון ריק מתוכן.

השיר הוא אזהרה מפני התפוררות זהות אישית ולאומית עד להפיכתה לסמל ריק מהעבר.

תודה רבקה יקרה על שיר עוצמתי המתייחס למציאות שלנו בימים אלה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק