בְּצָהֳרֵי יוֹם

בְּצָהֳרֵי יוֹם

בָּאתָ אֵלָיי בְּצָהֳרֵי יוֹם

כְּמוֹ נָפָלְתָּ מִכּוֹכָב כָּבוּי,

שָׁלָחְתָּ יָד מְבַקֶּשֶׁת,

אֲנִי הֶעֱנַקְתִּי אֵגֶל

רָווּי גַּעֲגוּעִים,

לִבִּי צָהַל כְּצַהֲלַת סוּס

לַאֲדוֹנָיו

וְיָדוֹ הַלּוֹטֶפֶת.

בָּאתָ אֵלָיי בְּצָהֳרֵי יוֹם,

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חֲשׂוּפָה בַּמָּרוֹם

מְגַלָּה כָּל טֶפַח בְּלִבִּי,

מִשְּׁמִיעָה נְקִישׁוֹתָיו

עַל חֲזִי,

בְּעֵת שֶׁאִמַּצְתִּי לִבְּךָ

אֵלָיי,

לְשָׁעָה קַלָּה.

בָּאתָ אֵלָיי בְּצָהֳרֵי יוֹם,

הִתְּגָנַבְּתָ חֶרֶשׁ אֶל בֵּית חלומותיי

לְלֹא חֵת , חָשׂוּף כְּתָמִיד

לְפָּנַי,

כְּמַיִם גְּנוּבִים וְנֶחְבָּאִים,

אֶל פִּינוֹתֶיךָ הָאֲהוּבוֹת,

אֶל זְרוֹעוֹתַי הַחוֹבְקוֹת

אֶת גּוּפְךָ הָרַךְ.

בָּאתָ אֵלָיי בְּצָהֳרֵי יוֹם,

לֹא יָדַעְתִּי , לֹא פִלָּלְתִּי

לְךָ,

הִמְתַּנְתִּי כְּרָחֵל

לַפְּרִי הָאָסוּר שֶׁעֲדַיִן

תָּלוּי עַל שָׂרִיג מִתְנַדְנֵד,

וּבְבוֹא הַיּוֹם, בְּצָהֳרֵי יוֹם,

יַבְשִׁיל וְיִתְגַּלְגֵּל לְעֶבְרִי.

רחלי גבאי

26/7/15