שירים

על שביל החוף


פּוֹסֵעַ עַל שְׁבִיל הַחוֹף,
בּוֹ גַּם הָאֲבָנִים יוֹדְעוֹת
לִבְכּוֹת.
 
כָּמוֹנִי.
 
הֵן חֲלוּלוֹת.
 
כָּמוֹנִי.
 
מְמֻלָּאוֹת בְּזֶפֶת,
כָּמוֹנִי,
כְּאִלּוּ הָאֲפִילָה כֻּלָּהּ
שְׁקוּעָה בְּתוֹכָן.
 
בְּתוֹכִי.
 
אֲפִלּוּ הַסַּרְטָנִים בּוֹרְחִים מֵהֶן,
מִמֶּנִּי,
אֶל נַהֲמַת הַמַּיִם, לִלְגֹּם
אֶגְלֵי חַיִּים.
 
פַּעַם גַּם בִּי הָיוּ
פְּעִימוֹת
חַיּוֹת
 
עַכְשָׁו,
אֲבָנִים חֲלוּלוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת
לִבְכּוֹת.

תגובות