שירים

עלוות עצמותיי


הלילה קורע גיד ממרצפת לבבי,
בו הוא נוטע שיר חלומות על נערי.
כאבים בי כבולים על פלגי זיכרונות,
פתאומים נפולים מחדרי אשליות
והשקט עוד בי
מתפקע.
 
היה הוא גומע, צליל מיתרֵי האהבה,
רכון ורוגע אל רשרושֵי המנגינה.
משתדך אל נימים יחפים של נפשי,
מתנהל בְּעִלְפוֹן בגבעות נשמתי,
בבקתת עֶרגתִּי
משתרע.
 
צחוקו בי פוסע, חורש תלמים אל בדידותי,
שִׁילְדִּי בי גוֹוֵעַ ומתחרז אל עצבותי.
מקיש על תַּוֵי יגונות ומרה,
שותק אל הצרב ואל הקרה,
על עַלְוַת עצמותיי
מתפרע
 
                אַי....

 

תגובות