איל

רק גבר אחד

אהבתי בחיי                              

אהבה כה גדולה

אולי כדוד.

ראיתיך בבוקר

רחוץ ונקי,

כולך רענן

ריחני ונעים.

רקומה חולצתך

כדרך בנות,

אהבוך אף הן

ואתה לא תדע.

לא גבה לבבך

גם מרב חוכמתך

זך וטהור

וכולך אפוף  אור.

אהבת הכל

חי  ודומם

בכל רואה יופי

טוב לב ושמחה.

ארורה מחלה

כה צעיר בימים

התבשרת,  שנה

שאלת כיצד.

אל תדאג, בלי כאב

רק תישן, איל.

ענה  הרופא

בקולו השקט.

עת קיבלת תרופה

עוד חודשיים נתנה,

גם בזה יש שמחה

ושלם גורלך.

כשהלכת ידעתי

מותך לא מובן לי

עוד שנים שאדע

כה גדול החלל

שנפער בליבי

ובכל הסובב.

אהבתיך איל

לא  המוות לך

בלבי תישאר

מעתה לעולם.