אביה זרקור 3.9.15
היא עושה אהבה עם הים. ברגעי משבר היא הולכת אליו, מנהלת שיחות עם בורא עולם, שואלת שאלות ומותירה כתוביות על החול. אחר כך בא גל גדול שוטף הכל (גם בים הפרטי שלה) - ונותן לה תשובות.
ועכשיו היא כאן אתנו, חזרה אחרי שנים עם אהבה גדולה ומילים שכולנו אוהבים לקרוא.
הכירו את אביה.
1-מדוע ניתן לך שמך: אביה.
על שם בן דוד של אמא שנפטר.
2-הרגש תופס מקום נכבד ומשמעותי בשירתך, ובחייך. עד כמה את נשמעת לו, זורמת עם התחושות?
כמו שתמיד נוהגת להגיד: זה הלב שמכתיב לי. אותו לב קטן פועם ואוהב. מביעה את רגשותיי ואז כייף לי מרגישה שחרור מספרת את חיי והרגש תופס מקום נכבד.
3-החיפוש אחר האמת הפרטית, גם היא קול העובר כמוטיב חוזר בשירתך. תמיד אכתוב את האמת הפרטית, אין לי בעיה גם לחשוף את הכל בשיריי – ואכן זה. כל הקול J
4-בשיריך הישנים מצאתי בדידות וחיפוש אחר הרוגע.
עתה אני מוצאת יותר בשלום ונראה כי קיבלת מענה על מספר שאלות ותהיות שהיו בך. מהו התהליך שעברת ולמה את מייחסת זאת? אכן שיריי הראשונים הביעו המון בדידות המון עצב – שמי האמצעי היה "עצב" לאחר 8 שנים קשות של המתנה להשתלת כבד לאישי – היינו המון פעמים בין החיים למוות "שהציץ" מדי פעם בחרכי התריסים נאבקנו ביחד עם הילדים עד הסוף הטוב שבו קיבלנו חיים חדשים בניו אורלינס ובשבילי קרה הנס בניו אור לי נֵס הייתי מאד פסימית עברתי לשלב האופטיסימית היום אופטימית J
5-איך מצאת את הכתיבה שבתוכך ומתי.
לא היתה לי אהבת נעורים. בגיל עשרים אהבה נכזבת J ואז הכל בעבע בתוכי עם השיר הראשון שכתבתי "בדידות". "לפעמים זה טוב שנגמר וטובה הבדידות כך כתוב בספרים אך שונה המציאות."
6-האם את מוצאת תשובות והבהרות בכתיבה עצמה.
חושבת שכן וגם לפעמים תגובות הקוראים...עוזרות לי למצוא J ואני מחפשת תשובות כדי לחיות J
7-כל אפיזודה בחייך היא מקור השראה. כתבי על מקורות ההשראה העיקריים הגורמים לך לשבת ולכתוב שיר.
בדרך כלל יושבת על החול מביטה על הים הכחול אל האופק שלא נגמר ושם יושבת עם עט ונייר וכותבת שירי אהבה בעיקר – הים מהווה לי מקור השראה הכי הכי J בצעידותיי ברחובות המושבה גם מקבלת מהטבע השראה – מאד אוהבת את הטבע את הנופים וגם בעלי חיים J
8-מהו הים עבורך.
וואאוו זו שאלת השאלות – הים בשבילי הוא המאהב המדהים והמקסים ביותר – תמיד מחכה לי באותו מקום, את השעה אני קובעת. כל פעם כשאני מגיעה הוא יפה מהפעם הקודמת מחליף תפאורות ויודע איך אותי לגרות J אוהבת להכנס למים ועושה אהבה עם הגלים – אוהבת את הים מהרגע שנולדתי מבלה בו כמה שיכולה – ברגעי המשבר שהיו הלכתי לים ושם פשוט היו לי שיחות רבות עם בורא עולם והמון שאלות גם השארתי כתוביות על החול...מניחה שאחר כך בא גל גדול גדול ו...שטף את הכל גם בים שלי קיבלתי המון תשובות.
9-מה מקומה של האהבה בחייך ובחיינו שלנו, לדעתך.
אהבה אהבה כל הזמן.
10-אימא וסבתא-הדגשים אישיים שלך בשני התפקידים הללו שאת נושאת על עצמך עתה.
אמא גאה בשלושה בנים לתפארת אוהבת מעומק הלב והנשמה ונותנת את כולי בכל רגע נתון ואם ילדים זה שמחה נכדים זה הרבה יותר – יש לי אהבה מיוחדת עם שני נכדיי המתוקים עמית בן ארבע וחצי ועומר בן שנה וחצי ובעזרת השם גם מבני השני אקבל מתנה בסוף השנה עוד נכד . כן רק בנים במשפחה J ולא יכולה לקנות עדיין שמלות וקוקיות :)
11-ספרי על עצמך-קורותיך.
שאלה קשה J רק אל עצמי לספר לא ידעתי אז כמו כולם הייתי בגן, בית הספר, תיכון, צבא, סמינר מאז ומתמיד עובדת עם ילדים כך נשארת צעירה בנפש ושטות ניקית, אוהבת מאד אנשים.
12-אם לא היית אדם מה היית בוחרת להיות.
פרפר J
13-מהי התכונה האהובה ביותר עליך אצל בני אדם.
יושר – כנות – אהבה.
14-מתי התכונה הפחות אהובה עליך אצל בני אדם.
הו הו הו שקרים J קשה לי עם זה.
15-מה במיוחד משמח אותך וגורם לך אושר.
המשפחה שלי והחברים .
16-האם האושר בכלל קיים לדעתך, וכיצד מקרבים אותו אלינו.
את האושר לא צריך לחפש הוא נמצא ממש לידינו בדיוק כמו ה...אהבה.
17-מדוע חשוב לך להדפיס את שיריך, להוציא ספר.
את הספר הראשון הוצאתי כי רציתי להגשים חלום. דיברנו בבית שאם בעלי יקבל כבד חדש וחיים חדשים ונוכל לחיות שוב בנעימים אזי אגשים חלום- לספר הראשון קראתי "חבלי תקווה" כי אחזתי 8 שנים בתקווה, הלכתי יד ביד עם התקוה והאמונה. הספר השני והשלישי כבר "ביקשו" ממני להכתב ולצאת אבל שוב. את הכל עשיתי בדרכי שלי...לבד. כתבתי, ניקדתי, עשיתי הגהה, את הכריכה בחרתי ציורים של חברה ובספר השלישי צילום של הים כמובן של חבר טוב ושמחה עם שלושת הספרים.
18-ספרי על התחושות בהוצאת ספר. למה היית מדמה זאת.
ספר הוא כמו סיפור הלידה יום אחד בא זרע בתעלות המוליכות אל הביצית בהגיעו אליה תפתח זו שעריה בפניו ותאמר לו בתמימות: "בוא בוא אלי! יחד ניצור דבר נפלא כזה שירעיף עלינו אושר" . ויראו כי טוב בלידה בוקע מרחם רק יצור-נולד אחד לעיתים תאומים באופן נדיר שלישיה ברחם שבה מתהווה הספר, לא נולד רק אחד או תאומים או שלישיה אלא המון שירים מהלב יוצאים
19-מהו המסר שתרצי להעביר לקוראיך בשירים שאת כותבת.
לא שמעבירה כל כך מסרים כמו שרוצה שאנשים יאהבו זה את זה יפרגנו זה לזה בדיוק כמו בדרך המילים – המקום הכי הכי מדהים בעיניי.
20-איזה טיפ תוכלי לתת לנו בכלל, כזה שנוכל לקחת לדרך החיים.
לאהוב כל הזמן J
חמש היצירות האהובות על אביה במיוחד:
(ושוב מוטיב השירה זה הלב שמכתיב לי מה לכתוב לאהוב ועוד)
כמובן שקשה היתה הבחירה - כי יש לי המון מון שירים
חיפשתי את זה לא יהיה הסתיו האחרון שיר שהקדשתי לבעלי - כשהיינו ביממלח בטרם ההשתלה, והוא אמר לי שזה יהיה הסתיו האחרון שלנו ביחד - וכתבתי לו שיר שזה לא יהיה הסתיו האחרון אם אמצא) :) כאן רואים את היוטיוב
https://www.youtube.com/watch?v=W_h5hfO_dtE
________________________________________
והנה חמשת השירים:
כִּמְעַט גְּבוּרוֹת - שיר לאמא שנפטרה בגיל 77 ואני מתגעגעת
כִּמְעַט הִגַּעַתְּ -
חַסְּרוּ רַק שְׁלֹשָׁה וְרָדִים,
גְּבוּרוֹת הָיִיתִי לְךָ מְחַבֶּקֶת
לוּ הָיִית.
בְּגַן לִבִּי הֵם פּוֹרְחִים
בְּדִמְעוֹתַי אוֹתָם מַשְׁקָה
וְאַתְּ -
הָלַכְתְּ בְּטֶרֶם עֵת
לִבְלִי שׁוּב.
שְׁלֹשָׁה פְּרָחִים
וְלֵב פָּצוּעַ
מַנִּיחָה עַל קִבְרֵךְ,
זֵר הַפְּרָחִים הַנִּפְלָא
מִגִינָתִי הַזּוֹכֶרֶת בִּכְאֵב
גְּבוּרוֹת לְךָ לַחֲגֹג
וְאֵינֵךְ.
~~~~~~~~~~~~~~~;
שְׁבִיל הַתִּקְוות
לֹא אֶפְסַע עוֹד בִּדְרָכִים שׁוֹמְמוֹת
לֹא אֶצְעַד עוֹד בִּדְרָכִים מַכְאִיבוֹת
גַּם לֹא אֶנְהֶה אַחַר הֶמְיַת יוֹנִים הוֹמוֹת.
לֹא אֶשְׁמֹט אֶת עַצְמִי - מֵעַצְמִי
אָתוּר, אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא אֶת שְׁבִיל הַתִּקְווֹת,
לֹא אַשְׁקֶה אֶת הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים
אָשֵׁר אֲשֶׁר בַּגַּנִּים הַצִיבּוּרִים
לֹא אַקְשִׁיב עוֹד לִלְהַגֵּי סְרָק,
הַמִיתַמְרִים וּמִתְפַּזְּרִים כְּעָשָׁן
מַסְתִּירִים אֶת יְפִי תְּכֹל הַשָּׁמַיִם
לֹא אַבִּיט לְאָחוֹר כְּאֵשֶׁת לוֹט.
רֹאָהּ אֶת הָאֲנָשִׁים
בַּדֶּרֶךְ הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים
מוֹחֶקֶת קִטְעִי זִכְרוֹנוֹת לֹא נְעִימִים
מְאַפְסֶנֶת בְּבָלוֹנִים נְפוּחִים
וּמְעִיפָה לַשְּׁחָקִים
עַד יֵעָלְמוּ בַּחָלָל .
אֶצְעַד בְּדֶרֶךְ בְּטוּחָה
אֲטַהֵר נְתִיבָי
שֶׁאַחֵר - כְּפַרְפָּר לָכוּד
יִתְיַסֵּר בְּחֻלְשׁוֹת,
אֲשֶׁר מֵהֵן הִתְנַעַרְתִּי.
לֹא אֶהְיֶה כְּאָסִירָה נִצְחִית
בְּכֶלֶא הַזִּכְרוֹנוֹת
מוּקֶפֶת קִירוֹת
מַפַּחֵי-נֶפֶשׁ.
אֶעֱמֹד אֵיתָנָה
אֶל מוּל הַחַיִּים
אַנִּיח לַזְמָן ,
שֶׁלֹּא יְהֵא שַׁלִּיט עָלי.
מוֹקִירָה כֹּל רֶגַע
בְּעוֹדִי סוֹלֶדֶת מִן הַכַּעַס
אֶהְיֶה כֻּלִּי
מְחִילָה.
(שנים חיפשתי את שביל התקווה ולאחר שמצאתי לא אצעד עוד בדרכים המכאיבות לא רוצה עוד להתאכזב מאנשים שפוגעים פה ושם וכולי...מחילה)
~~~~~~~~~~~~~~
נִשְׁבַּעְתִּי אֱמוּנִים
כְּמִדֵּי בֹּקֶר,
גַּם הַבֹּקֶר שֶׁל הַיּוֹם
עָלָה בַּיָּם שֶׁלִּי,
הֲלֹא הוּא בֵּן זוּגִי וַאֲהוּבִי
חָזַרְתִּי אֵלָיו מֵאַרְצוֹת נֵכָר.
הַיָּם שֶׁלִּי
שָׂמַח לִרְאוֹתֵנִי
פּוֹסַעַת לִקְרָאתוֹ בָּחוֹף.
הִתְרוֹנֵן לִקְרַאת הַנִימְפָה שֶׁלּוֹ
נוֹהֵג כְּמוֹ מְגַלֶּה אוֹתִי
כֹּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
מְשַׁגֵּר אֵלַי גַּלִּים קְטַנִּים,
מְעַנְּגִים, מְלַטְּפִים כַּפּוֹת רַגְלָי
אוֹמֵר:
אַתְּ אִתִּי נֶאֱמָנָה כְּתָמִיד
וַאֲנִי אוֹיָה לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי כִּי נָטַשְׁתְּ
אָכֵן צָדַק,
לִפְנֵי זְמַן קָצָר נְטַשְׁתִיו
הָלַכְתִּי לֶאֱהֹב מָקוֹם אַחֵר
בְּיַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת
חִפַּשְׂתִּי גִּוּוּן
אוּלַי טַעַם חָדָשׁ שֶׁל אַהֲבָה.
אַתֶּם יוֹדְעִים כְּדֶרֶךְ נָשִׁים
לְעִתִּים הָחוֹשְׁקוֹת בְּאַחֵר
לָחוּשׁ טַעַם שֶׁל אַחֵר
כְּתַאֲוַת גְּבָרִים
הָחוֹשְׁקִים לְעִתִּים בְּאַחֶרֶת
כְּמֵהִים לָחוּשׁ.
נָשִׁים - גְּבָרִים
הַתְּמֵהִים מַהוּ מַגָּעוֹ
שֶׁל גּוּף אַחֵר,חָדָשׁ, שׁוֹנֶה.
יָפֶה הָיָה הַתַחֲלִיף
שָׁם בָּאָרֶץ הָאַחֶרֶת
הַסָסְגוֹנִיוּת הָיְתָה שׁוֹנָה..
בִּצְעַדַי המִתְלַלְיְנִים
פָּסַעְתִּי מֻרְעֶבֶת בִּרְחוֹבוֹת הַנָּהָר
הִטְמַעְתִּי דֶּרֶךְ שָׁבְּלוּלֵי אֹזְנַי
אֶת הָחֲדִירָה שֶׁעָשׂוּ בִּי
קוֹלוֹת הַמַּפָלִּים הַמְפַכְפְּכִים
לִטַּפְתִּי בְּעֵינָי אֶת הַמַּיִם
הַמִּתְעַרְטְלִים לִקְרָאתִי בָּאֲגַמִּים
נָעַם לִי הַכֹּל.
צָעַדְתִּי
בֵּין חֻרְשׁוֹת הָעֵצִים הַיְרוּקוֹת
וְאָז נִדְלַק בִּי הַזִּכָּרוֹן
טִלְטֵלַנִי, הֵעִירַנִי
וְהֶחְזִיר לִי טַעַם עֲלוּמִים
כֹּל כָּךְ נָעַם לִי הַזִּכָּרוֹן
לָכֵן, גָּז מִיָּד הָחֵשֶׁק
לַחוּשׁ בְּעוֹרִי מַגָּע אַחֵר
שֶׁל אַחֵר
וּמַגָּעִי בְּאַחֵר
בְּלֵב מִתְרוֹנִן שַׁבְתִּי אֶל אֲהוּבִי
שֶׁאִתִּי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים וְעַד הַיּוֹם
זָכַרְתִּי עֵת הוּא וַאֲנִי
צָעַדְנוּ יָד בְּיָד
בִּשְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים
מַחְלִיפִים הוּא וַאֲנִי
מַבָּטִים לוֹהַבִים
זֶה לְזוֹ נִשְׁבַּעְנוּ אֱמוּנִים.
שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ
מֵאָז רָתְחוּ בְּתוֹכֵנוּ
תְּשׁוּקוֹת נֶאֱהָבִים צְעִירִים,
אַךְ עֲדַיִן הָאַהֲבָה עַזָּה הִיא,
גַּם אִם בִּטּוּיֶיהָ הִשְׁתַּנּוּ
חוֹזֶרֶת אֶל אוֹתָהּ אַהֲבָה
זוֹ שֶׁהִפְגִּישָׁה אוֹתִי וְאוֹתְךָ
וּשְׂמֵחָה שֶׁלֹּא נָטַשְׁתִּי אוֹתָהּ.
חָזַרְתִּי הַיּוֹם אֶל הַיָּם שֶׁלִּי -
יָפֶה מְאֲגַמִּים וּנְהָרוֹת בְּאֵי שָׁם רָחוֹק
שָׂמַחְתִּי לִנְטֹשׁ אוֹתָם
כְּדֵי לַחֲזֹר אֶל חֵיקְךָ הַכָּחֹל הַגָּדוֹל.
(זו האהבה הגדולה לים שלי נשבעת אמונים שתמיד תמיד אשוב אליו ולא אשאיר אותו לבד באף עונה)
~~~~~~~~~~~~~~~~
בֵּין אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּמָחָר
בְּעוֹדִי צוֹעֶדֶת
בֵּין אֶתְמוֹל לְהַיּוֹם
מַקְשִׁיבָה לְאִיוְשָׁת צַמָּרוֹת -
וַעֲלֵי כּוֹתַּרְתָּם
שֶׁל הַפְּרָחִים הַפּוֹרְחִים
בְּצִידֵי הַדְּרָכִים,
חָשָׁה אֵיךְ הַטֶּבַע
שׁוֹאֵב אוֹתִי לְתוֹכוֹ.
אוֹ אָז רוֹקֶמֶת
בְּחוּטֵי כֶּסֶף וְזָהָב
אֶת הַמִּלִּים הַמֻּנָּחוֹת
בֵּין הַיּוֹם לְמָחָר
מַנִּיחָהּ אוֹתָן לְמִשְׁמֶרֶת
בְּעִמְקֵי נַפְשִׁי.
נוֹשֶׁקֶת אוֹת אוֹת
בִּשְּׂפָתַיִם חַמּוֹת,
כְּנַשֵּׁק אֵם תִּינוֹקָה הָרַךְ.
נוֹגְעוֹת לֹא נוֹגְעוֹת
מְפִיחָהּ בַּמִּלִּים חַיִּים
עוֹטָה עַל עַצְמִי כְּמִיהָה,
יוֹצֶרֶת
וְיוֹצֶקֶת אַהֲבָה.
(האהבה שלי למילים לשפה לאותיות ולשירה)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שִׁירַת הַלֵּב
דַּפֵּי הַמַּחְבֶּרֶת
תָּמִיד חֲלָקִים
וכְּבֶגֶד חָדָשׁ
שֶׁטֶּרֶם לָבְשׁוּהוּ
לְעִתִּים הֵם מְעֻטָּרִים
בְּמִשְׁבָּצוֹת וְשׁוּרוֹת
רֵיקוֹת,חָלָקוֹת
וּבְבֹאִי אֲלֵיהֶם
אַט אַט
מַתְחִילָה לְפַזֵּר אוֹתִיּוֹת
מְבִינוֹת שֶׁ -
הֵן עֲתִידוֹת לִחְיוֹת יַחַד
רוֹקְמוֹת בֵּינֵיהֶן יְחָסִים
מִצְטוֹפְפוֹת וּמִתְחַבְּרוֹת
מְקַבְּלוֹת חַיִּים
וְהֵן הַבּוֹדְדוֹת קֹדֶם
נַעֲשׂוֹת גּוּף אֶחָד.
אֲנִי -
מְהַלֶּכֶת עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
אוֹסֶפֶת אֶת כֻּלָּן
הָאוֹתִיּוֹת הוֹפְכוֹת לְמִלִּים
הַמִּלִּים מְקַבְּלוֹת מַשְׁמָעוּת
כְּבָר לֹא חֲלוּלוֹת
בַּעֲלוֹת מַשְׁמָע אוֹת.
וְלִבִּי -
הַצָּמֵא לָאַהֲבָה
פִּתְאוֹם מַרְגִּישׁ עָטוּף
וּמָלֵא תִּקְוָה
גַּם אִם נִזְכֶּרֶת
בָּאַהֲבוֹת שֶׁגָּוְעוּ,
בְּשָׁרֳשִׁים שֶׁנֶּעְקְרוּ
תִּקְווֹת שֶׁנִּרְמְסוּ
הַכְאֵב נָמוֹג
וְלִבִּי מִתְרוֹנֵן וְשָׁר.
