שירים

את

עיינה מכוסות ערפל
כתפייה שבויות להתקפל
ודרכה אט אט נעלמת
באובך השמיים נמחקת
נפשה אינה מוצאת מנוח
ולבה לא מרפה לשכוח

תרה אחר מזור
בחושך ובאור
למצוא טיפת מים לרוויה
שתמלא נפשה הצמאה
שתנקה פניה מעול
ותהיה משענת בחול

באישון הליל
בחטף היום
מאירה כחלום 
בלהט בלום
הודפת מחשבות
קוברת תענוגות

היא
שהכרתי כל חיי
זרה לי בעיניי
בכל אחד מניסויי

תגובות