רַעְיָתִי

רַעְיָתִי

רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים

צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן שְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ 

כַמָּוֶת אַהֲבָה הָפִיחִי גַנִּי בְּאֵר מַיִם חַיִּים הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר 

הַגְּפָנִים  נָתְנוּ רֵיחַ רַעְיָתִי יָפָתִי כֻּלָּךְ יָפָה  אַשְׁקְךָ מִיַּיִן אֲבִיאֲךָ אֶל אִמִּי 

כַמָּוֶת אַהֲבָה הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ  הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי