סיפורים

לקום מהרצפה ולחייך

מה היית אומרת לעצמך אם יכולת ? מה היית אומרת לעצמך כדי להפסיק את הדמעות? מה היית אומרת לעצמך אם היית כל אחת אחרת?
תמיד ידעתי לעזור לאנשים. תמיד היו פונים אליי בשביל עצה , אנשים אומרים שרק מלהסתכל לי בעיניים נהיה להם יותר טוב. זה קצת מוזר לי לפעמים להבין את זה, כי אני חושבת שהעיניים שלי מלאות בכאב, ואיך יכול להיות שאף אחד לא רואה את הכאב שלי? איך יכול להיות שאני מצליחה לקרוא אנשים כל כך טוב אבל אין אחד שיכול לראות מה עובר עליי?

נמאס לי שאנשים פוגעים בי. נמאס לי שהתמימות שלי גורמת לכולם לחשוב שאני מחפשת את זה. נמאס לי להיות טובה תמיד ואז בגלל טעות קטנה להיות זאת שלא בסדר בכל הסיפור. נמאס לי להגיד לאנשים שהכול בסדר, שלא נפגעתי, נמאס לי לתמוך באנשים שמשחקים בי רק כי אין בי את הכוח לצעוק את הרגשות שלי. נמאס לי. נמאס לי..

אז מה הייתי אומרת לעצמי אם הייתי יכולה? מה הייתי אומרת בשביל לנסות להעלים את הכאב?
כנראה שהייתי שותקת. הייתי מתיישבת על הרצפה , ונותנת לדמעות ליפול. הייתי מחבקת את עצמי, הייתי מראה לעצמי שיש מישהו שמבין. הייתי מנסה להבין. ואז הייתי צועקת לעצמי להתעורר. הייתי צועקת שזה לא מגיע לי, שאני זאת שעושה את זה לעצמי הפחדים שלי הורגים אותי לאט לאט מבפנים. הפחד מלהיות לבד, הפחד מללכת נגד דעות של אנשים אחרים, הפחד מלהסתכל במראה ולהיות מרוצה ממה שאני רואה, הפחד מלהאמין לאנשים,
הפחד מלשחרר את הכאב.. כי אולי הכאב הזה בעיניים .. אולי זה כל מה שנשאר לי. אז הגיע הזמן לשחרר אותו. ואולי תקופה להיות קצת ריקה מבפנים, אבל אולי בגלל שהכאב מילא אותי הוא בעצם לא אפשר לשום דבר טוב להיכנס אז אולי .. רק אולי.. אם אני אשחרר את הכאב אולי ייכנס לתוכי משהו טוב, משהו שמח, ואז אולי אני אצליח לקום מהרצפה, ולחייך .


תגובות