עוד מעט

עוד מעט הם ייזכרו,

יתחילו לקשר בין נקודות

איך היית נוכחת,

אך לא ממש נמצאת,

ורק רצית לצאת..

עוד מעט יגידו

העיניים הגדולות סיפרו הכל,

הגוף ידע לסבול

אם היינו מנסים להבין,

אם היינו מקשיבים,

הצעקות שנשמעו מתוך קולות הכי שקטים.....

מה יש לך, 

לאיפה את בורחת..

סוגרת את עצמך בתוך החדר החשוך,

נשאבת בכוחך לתוך מיטה מתחת פוך...

אולי תקומי ותראי,

שיום אחד עוד תחייכי,

יכול להיות לך טוב,

תישארי, 

חכי עוד יום...