יצירות אחרונות
את וציפרים (0 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (0 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (9 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (10 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שירים
היא קצת אחרתהיא קצת אחרת, יש כאלה שיקראו לה מוזרה/משונה, היא כ"כ רגילה
לאמירות מהסוג הזה.. חלק יגידו שזאת הדרך שלה לבקש תשומת לב.. או במילים אחרות הם קצת מרחמים עליה, גם אם לא בפניה, והיא נרתעת מזה. אף אחד לא צריך לרחם עליה. היא פשוט קצת אחרת... לפעמים בלילה, כשהיא לבד עם עצמה מתחת לשמיכה, היא
בוכה... לא כי רע לה ולא בגלל הלבד הגדול שממלא ומלווה אותה כמעט מאז שהיא זוכרת את
עצמה... היא גם לא בוכה בגלל מישהו שמכיר את כל החולשות שלה
ויודע לפגוע בדיוק בכל אותן נקודות רגישות.. למרות שזה כואב, עכשיו כשהיא חושבת על זה.. היא פשוט בוכה והדמעות ממשיכות לזלוג מבעד לעיניים
השחורות שלה.. היא קצת אחרת. לפעמים היא בוכה גם כשטוב לה, אבל רוב הזמן היא
בוכה בלי סיבה. הדמעות מבינות אותה, היא לא צריכה להסביר להן את עצמה
או לתרץ את העניין.. הן פשוט זולגות מהעיניים שלה, נבלעות בכרית שמונחת
לצידה ומתחדשות כל פעם מחדש.. משהו בה נרגע כשזה קורה, כשהיא בוכה... היא קצת אחרת ואולי זה מוזר, אבל טוב לה עם זה.. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |