בְּגֵאוּת הַלֵּב

בְּגֵאוּת הַלֵּב/ עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
*****************************

בְּיָמִים אֲחֵרִים, בָּהֶם
לֹא הָיְיתָה יָד
מְגַשֶּׁשֶׁת,
הַלֵּב הִרְכִּין רֹאשׁוֹ
כְּשָׂדוֹת פִּרְחֵי
הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁקִיעָה 
מְאֻחֶרֶת,
סוֹפֵר פְּעִימוֹת
לִבּוֹ 
הַמִּזְדַּקֵּן.

מֵעַל, תָּלוּי בְּמַעֲרוּמָיו
יָרֵחַ מְהֻרְהָר
עוֹטֵף בְּהִילַּת
זוֹהֲרוֹ לֵילוֹת
שֶׁל
חֶסֶד.

אַתָּה, שֶׁפָּסַעְתָּ לְאוֹרֵךְ
שְׁדֵרוֹת הָרֶגֶשׁ,
הֵאַרְתָּ בִּנְגִיעוֹת
שָׂרַף, מְּבַשֵּׂר
אַהֲבָה בְּגֵאוּת
הַלֵּב.

עוֹד מְעַט, יִפְלְשׁוּ

אֶצְבְּעוֹתֶיךָ,

יְחַמְּמוּ אֵיבָרָיּי

יְעוֹרְרוּ יָמִים

כְּסִדְרָם

וְחֲבְרוּ, זְמַן

וְגוֹרָל

לָעַד.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© עַלִּיזָה אֲרְמָּן זְאֵבִי
24/11/2015