חוף מבטח

מדוע האפיר

שחור שערך

 כים שחור

טבול בקצף לבן

מדוע עיניך סומות

וחדלו לחוות עולם

למה הינך משרכת

רגלייך יום ביומו

בינות הקברים

למה דמעותיך

מכות גלים

ילדך היה משוש חייך

בינקותו ינק את לשדך

בדם ויזע גדל צמח

כשתיל קטנטן

שנבט והצמיח שורשים

הענקת לו אהבתך

עד שובעה

כמו השמש הנותנת

לנבט את חומה

עד עטה על גופו

מדי מלחמה

ובבוא הפרידה

ראית בזוית עיניו

דימעה

ובחובה הסתתר

מר המוות

והבשורה

מרה כלענה

אמרו לך

היה גיבור

ואת יודעת כי

גיבורים מתים בסתר

כמו ציפורים

שחדלו לצייץ

ואמרת

אינו גיבור

הוא פשוט

וחדל

ועתה הוא מלאך

מצפה לך

בחוף מבטח

ווווווווווווווווו