הולך ולא חוזר

״ קח את הדברים שלך ותעוף מהבית הזה!״ צעקתי הכי חזק שהצלחתי בזמן שאני מרוקנת את הארון מהבגדים המזוהמים שלך. 

הכרתי אותך כשישבנו אצל חברים משותפים, ערב אחד תפסת את מבטי ולא יכולתי להוריד ממך את העיינים, וכנראה שגם אתה לא הצלחת, כי בבוקר של אחרי כבר אכלנו ארוחת בוקר יחד, אחרי לילה פרוע ביותר . 

ידעתי שאתה אחד מאותם הגברים, מאלו שלא מתמסרים לאישה אחת , אחד מאותם הגברים שיתנו לך להרגיש אחת ויחידה - בזמן שיש כמוך עוד אלף. ובאמת, הצלחת לגרום לי להרגיש אחת ויחידה .. זה התחיל מלילות שהיית בא אליי , לדירה הצנועה שהצלחתי להשכיר במשכורת של סטודנטית , וזה המשיך לימים שלמים שהיית נשאר , עד שבלי ששמנו לב השארת אצלי לא רק מברשת שיניים , אלא ארון שלם של בגדים, ובלי ששמנו לב הפכתי אותך לגבר של אישה אחת - לגבר שלי. 

ככה לפחות חשבתי .

לא הספיקה לעבור שנה מאותו היום שהכרנו, וכבר גיליתי שבעבודה שלך, המזכירה , היא לא רק מזכירה בשבילך, ולה לא אכפת להיות חלק מרשימה של בחורות, היא מסתפקת בכמה דקות ערומה איתך על השולחן במשרד . 

״ איך יכולת?!״ צעקתי בזמן שאני מביטה בך עומד ליד הדלת המום שנתפסת . 

״ אתה צודק , ברור שיכולת, מצחיק שאני חשבתי שאני יכולה לשנות אותך, שבאמת תשתנה בשבילי״ . 

״היא פיתתה אותי.. ״ אמרת בקול שבור. פיתוי? זה מה שהספיק כדי לגרום לך להיות עם אחרת? פיתוי ? בתור בחורה מושכת מאוד, שאוהבת לשים בגדים שמבליטים את כמה שאני מושכת, אני יודעת מה זה פיתוי, מפתים אותי תמיד, אבל ביום שהכרנו לא רציתי שיפתו אותי, ומאז גם אף אחד לא הצליח.. 

״ גבר שלא רוצה - לא עושה!״ אמרתי בקול חזק, מהחוזק האחרון שנשאר לפני שהדמעות מתחילות לרדת . 

התקדמת לכיווני, לא ידעתי מה לעשות, אז קפאתי במקום. נעמדת קרוב אליי, ראיתי את עיניך מבריקות מהדמעות, ידעתי שגם אתה מחזיק את הדמעות בפנים, מתאפק לא לתת להן לצאת . בשתי יידים קרות תפסת את צווארי וקירבת את שפתייך אליי. נישקת אותי. נגעלתי .. אבל לא עצרתי אותך . לרגע נתתי לעצמי להיסחף עם הגבר שחשבתי שאוהב אותי . 

כנראה באותו הרגע המוח השתלט על גופי, ושתי היידים שלי דחפו אותך ממני בחוזקה. 

במבט קפוא ועיניים זוהרות , חזרת אליי ונצמדת אליי שוב, הפעם בלי לחשוב יותר מידי, מצאנו את עצמינו על המיטה בדירה הקטנה, נהנים אחד מהשנייה בפעם האחרונה . 

״ זה לא יקרה יותר. אתה תיקח את הדברים שלך ולא תחזור לפה שוב, אני לא מוכנה לסלוח, אני לא מוכנה גם לנסות.״ 

קמת מהמיטה , התלבשת, לקחת תיק וארזת בדממה צורמת את כל הדברים שלך. לא הוצאת מילה.. וגם אני העדפתי לשתוק.. 

פתחת את הדלת , אני נשארתי שוכבת במיטה, לא מסוגלת לזוז .. הבטת בי. ראיתי את פנייך רטובות מהדמעות שכבר לא הצלחת לשמור בפנים . ״ אני מצטער .״ מלמלת בקול שבור. 

״ אני מצטערת גם.״ קמתי מהמיטה וסגרתי עלייך את הדלת . 

הבטתי מהעינית של הדלת, בפעם האחרונה, בגבר שהתאהבתי בו בכזאת קלות, בגבר שהולך עכשיו בשתיקה כואבת, הולך, ולא חוזר.