נושא: אני ויצירתי

עוד לפני שאני מחפשת מילים כדי לספר לך על המניעים לכתיבה, נזכרתי בשיר שפרסמתי לפני זמן מה והוא עונה על המטלה שלך.

אֲנִי וְשִירִי

מרקתי שירי,

עמדתי משתאה

מול השתקפותי

לא הכרתי עצמי

אם זו אני?

נטלתי מכחול

ציירתי מראותיו,

אודם שקיעות בתוך כחול

להט צהוב במדבר

עגור היה שם, מִכְוַּת אש אדומה

על ראשו.

תרתי אחרי האהבה

נטל אותי שירי,

אהבה אַרְאֵה לך

אַרְאֵה לך גם שְכוֹל

אראה לך תהומות

וּמרחבים אין סוף...

ערפילים ירדו

טשטשו בָּבוּאָתִי

שמים נמוכים נגעו בי,

השיר שָמַט עצמו ממני

נשארתי אני,

שירי מרחף

במרחבים אין סוף

מחפשׂ מנחת

להניח עצמו.

השעה אחת אחר חצות, זו השעה האהובה עלי ועל השירים שלי. אם ארצה לתאר לך את הנושאים והחומרים מהם עשוייה שירתי, תקצר היריעה מהשתרע. ומחר יום שישי והיום קצר והמלאכה מרובה, אז אדחה את הדברים. ובעצם למה לי לטרוח ולכתוב, את הרי יודעת הכל, את יודעת את כל צפונות נפשי, את כל החומרים מהם עשויה שירתי...

תודה גדי ידידי.

אני שואבת את  השראת היצירה מבאר "ספר הספרים"

משם ניתן לשאוב : מילים וגם צבעים ,רעיונות -כחול על פני הים,

מסרים ועוד הרשימה ארוכה

תבורכי בשבת שלום שבת של אושר ושמחה יחד עם כל יקירייך.

נושא מאלף

שבת טובה וחמימה

ראי גלי יקרה שלי איך אצלי ציור ושיר חד הם.

לפני יומיים כתבתי על הציור, כתבתי 'בכל ציור יש...' והנה אני משנה ומחליפה את המילה ציור במלה שיר ולא משנה יותר דבר והנה שיר שעונה לנושא שהעלת בבמת הדיון. אני באמת לא יכולה להפריד בין הציור ובין השיר, שניהם הם אני.

בכל (ציור)שיר יש...           

(ציורי)שירי הם אוסף של מחשבות                 

קשורים אל נפשי

באלפי נימים דקות.

כל (ציור)שיר הוא אסופת זכרונות

יסורים

חטאים

שׂמחות

שׂנאות

געגועים

ואהבה.

כל (ציור)שיר יש בו

מריח הים

מהמדבר

מריחם של עגורים

חולפים

ומריח נפשי שלי.

בכל (ציור)שיר יש מילים

פסוקים

שתיקות

ודממה.

כל (ציור)שיר הוא הכל

ועוד משהו –

שהוא למעלה מהכל

הוא תיאור נפשי

הנבוכה

הוא סיפור לבי.

בכל (ציור)שיר יש מסתורי

שזה –

ללכוד את אלוהים

(בצבעים)במילים.

את רואה אני עושה לי עבודה קלה. רק מחליפה מילה אחת במילה אחרת וללא כל מאמץ יש לי שיר חדש, שאין מתאים ממנו לבמת הדיון. אולי אפרסם אותו מחר בשירים...

אני כבר רואה את התגובה שלך, אני שומעת אותך אומרת לי שלא אצא אצלך כל כך בזול ושלא אתחכם איתך. ובנימה עניינית את תשלחי אותי לכתוב שיר חדש שעדין לא פורסם. אני מכירה אותך...  אבל פייר, השיר הזה הכי מתאים.

אהובה שלי, אני רק כוסית אחת של יין שתיתי (ואולי היו אלה שתיים) כך שתסלחי לי עם קצת השתטתי.

ישב לו אדם וכתב, וכתב

מלים עם כוח הוא רשם וכאב

ובא פלוני ושאל שאלה:

"כלום אינך חושש שתמחק המילה?"

"אינני דואג", ענה האדם

"כיצד זה?" שאל הפלוני הנדהם

הלא אם תימחק, לא ידע העולם

וכל מילותייך הן רק להד"ם?"

ענה לו האיש: "אל תדאג בן אדם

לא ימחק כאן דבר אף פעם

כי אינני כותב בדיו, כמו כולם

אני - האמת היא, כותב רק בדם."

בס"ד                                                                                        26.1.2016

מְקוֹרוֹת שִׁירָתִי /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

כְּתִיבָתִי צָמְחָה מִכְּאֵב,

אֶת הַתִּסְכּוּל כָּתַבְתִּי בְּעֵט.

הָיִיתִי מֻגְבָּל נָשַׁכְתִּי שְׂפָתַיִם,

הַכְּתִיבָה לִי הָיְתָה נֶחָמָה מִשָּׁמַיִם.

לֹא הָלַכְתִּי לְאַף פְּסִיכוֹלוֹג,

לֹא יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ עַל סַפָּה.

אֶת שֶׁהָיָה לִי שַׁחְתִּי לַדַּף,

לִפְעָמִים יָצָא שִׁיר לִפְעָמִים תְּפִלָּה.

הַנִּיר סָבַל אֶת מָה שֶׁכָּתַבְתִּי,

לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם טְרוּנְיָה.

הוּא הֵבִין לְרַחֲשֵׁי לִבִּי,

אַף פַּעַם לֹא סוֹבֵב אֵלַי גַּב.

בְּנֶינוֹ, לִבְנֵי אֱנוֹשׁ אֵין דֵּי סַבְלָנוּת,

אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הָאַחֵר  לְהָכִיל.

גַּם הֵם שְׁקוּעִים בַּצָּרוֹת שֶׁל עַצְמָם,

אֶת מְשִׁיכַת הַכָּתֵף אֲנִי יָכוֹל לְהָבִין.

כְּדֵי שֶׁהַכְּאֵב שֶׁלִּי לֹא יְשַׁעְמֵם אֶת קוֹרְאַי,

כַּמָּה אֶפְשָׁר אוֹתָם לְהַלְאוֹת..?!

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִי טֶבַע, מוֹעֵד וּתְפִלָּה,

עוֹד גֵּוָן וְצֶבַע נוֹתֵן לַכְּתִיבָה.

מִתּוֹךְ הַכְּאֵב צָמַח סִפְרִי הָרִאשׁוֹן,

"בֵּין שְׁקִיעָה לַזְּרִיחָה "הוּא נִקְרָא.

בֵּין שֵׁפֶל לְגֵאוּת נִכְתְּבוּ הַשִּׁירִים,

שֶׁהָיוּ לִי מָזוֹר וְחֶדְוַת יְצִירָה.