לפעמים

לפעמים מילותי מפתיעות אותי.

אני בוהה בהן,

מבלי להאמין שהן שלי.

הלא אני תוצר של דף ועפרון,

של יד ורעיון

שלא בחרתי את שניהם.

לפעמים מילותי כותבות אותי.

אני קוראת אותן,

מבלי להאמין שזאת אני.

הלא אני צירוף של נפש ושל גוף,

משיכה וטירוף

של שני הורים

שלא בחרתי את שניהם.

לפעמים מחשבותי מכתיבות אותי אל דף.

אני קוראת את עצמי

 את נפשי המושלכת.

מתמסרת בכניעה

כמו עלה בשלכת.