משוררת בשקל

משוררת בשקל

איך יכולה סופרת שלא הוציאה עדיין אף ולא ספר אחד להתחיל את סיפור חייה..?

היא שוררה את חייה במילים פשוטות ולא מסובכות מידי, במשפטים קצרים שאת הפענוח שלהם רק היא ידעה, לקח לה הרבה זמן עד שהכריחה עצמה לשבת ולכתוב להקליד אות אחר אות מילים שייצרו סיפור.

הרבה לא נשאר לה, חיפשה יותר מידי הלכה עם הראש בקיר ולא התפשרה על אף חלום על אף רגש,

היא נועדה למשהו גדול יותר מחיי הבורגנות האלה אין בהם מקום בשבילה.

מתי הכול התחיל ? איני יודעת העצבות הייתה חלק גדול מחיי היום יום שלה, לפעמים כשממש ממש התעמקה יכלה להצביע על גורמי הסבל בחייה אבל הם היו שוליים,  אולי האבא שלא ממש תפקד ההתעללות שעברה, טראומת המלחמה? יכול להיות, ואולי הגירושים והנישואים? מעמד הפועלים שלא איפשר יותר מידי? ואולי זה בכלל בעיות המשקל  והשאיפה לשלמות והגשמה בלתי אפשרית?

לפעמים חשבה שיכול להיות שבעצם הכול נובע מריבוי הכישרונות שלה, מתנה וקללה כאחת,

מספר שנים כל הסיבות הללו רדפו אותה, אך היא לא נשברה כל משבר קטן חיזק אותה יותר ויותר הטמיע בה את הרצון להגשמה אבל מילה אחת עמדה לשנות הכול "פרדה" היא עברה כאלה יותר מידי קשות מידי רחוקות מידי וגם קרובות מידי אבל פרדה כמו זו היא לא עברה מעולם, אהבה ראשונה הגשמה ראשונה סוף כל סוף חשבה שמצאה את מקומה נתנה לדמיון להתפרע האמינה שאולי הפעם רק הפעם משהו יתנהל כשורה היא תוותר על הכול תקבל את חיי הבורגנות גם אם אינם לרוחה, בשבילו היא הייתה עושה הכול.

גם את התהייה הגדולה על מהות העולם והאל שיושב במרום יכלה להתפשר, להתקרב ולהאמין, רק שיבקש ולו במבט לא מילים היא תעשה הכול, רק שיהיה מאושר, כי כך גם לה יהיה טוב..

ואחרי הכול למרות הכול, סופם של כל הדברים בחיים להיגמר, כמו בני אדם גם רגשות מתים נקברים

אלו שממשיכים לחיות אותם יבכו עליהם יכאבו אותם. המתים לא ירגישו דבר ומה יישאר ככלות הכול?

זיכרונות וגעגועים כאחד אשר ייווצרו מבדידות איומה שתפלוש לחייה שוב ואולי הפעם קצת יותר מידי.

היא כבר לא צעירה מידי אך כל חייה לפנייה הרי חלילה לעצור אותם בגלל משהו כה פשוט וקטן שכמעט כל אדם חווה בעולם בצורה זו או אחרת, לא אצלה זה כל כך שונה היא תפתח אובססיביות נוראה שתרדוף אותה גם בבגרות גם אחרי שתחשוב שהיא מאוהבת שוב ותקים משפחה.. תמונות העבר ירדפו אותה למרות שאולי עכשיו טוב יותר היא לא תראה כל חייה יעברו בהילוך איטי אחורנית בתהייה גדולה מה יכלה לעשות. מה יכל להיות אחרת..? היא אשמה כרגיל היא תמיד אשמה כאשר דברים לא תלויים בה. זו הגישה לחיים הרסניים.. אובססיביות אהבה בדידות והרבה אשמה עצמית!