על קירות ביתה

על קירות ביתה      /  מוקדש לנורית ליברמן באהבה.

עַל קִּירוֹת בֵּיתָהּ מְהַלְּכוֹת עֵינַי

בֵּין אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וּזְמַנִּים אֲחֵרִים

וַאֲדָמָה וְנוֹפִים וים וְשָׁמַיִם ואור

שלֹא מִכָּאן -

בִּצְבָעִים וְחֵמָר שֶׁהֵפִיחָה רוּחָהּ

בְּאֶצְבָּעוֹת רְגִישׁוּת חֲזָקוֹת

מַבִּיט לְתוֹכְכֵי עֵינַיִם

מַבּוּעֵי תּוּגָה וְגַעְגּוּעִים,

מַאֲבָקִים עִם הַחַיִּים

וְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁגָּחִים,

מְשׂוֹחֵחַ עִם פָּנִים וְגוּפִים

בַּשָּׂפוֹת לֹא כְּתוּבוֹת

מִתְרַחֶבֶת נִשְׁמָתִי לְהִתְמַלֵּאאאאאאאאא

וְאָנוּ אוֹהֲבֵישִׁיר יְשׁוּבִים בְּלִבָּם

וְשִׁירֵי גֶּלֶם בְּיָדֵינוּ

שֶׁהִתְעַבַּרְנוּ בָּם וִילַדְנוּם שָׁם

וְאֶחָד 'הַנּוֹלָדִים' מֵעִיז וְשׁוֹאֵל -

"מָהֵם הַחַיִּים ?"

וְהִיא תֹּאמַר שֶׁצַּרָה לָהּ בָּלוֹן פּוֹרֵחַ

לְרַחֵף עִמּוֹ בֵּין חַיִּימִים אֲחֵרִים

אֲשֶׁר בְּמֶרְחֲבֵי נִשְׁמָתָהּ הָאֵינְסוֹפִיִּים.

16-17.2.2016