חזרה ליצירות
שירים

הדמעה האחרונה

דן דיין | (23/02/2016 18:59) | 97 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


במקום שבו השקט כואב,

כמו על שפת מצוק

במדבר שתיקתך.

משק כנפי ציפור טרף

צמאה בחפשה,

אחר דמעתך.

 

במקום שבו מאגר יתמלא,

אז יפתח סכר מוצף

בנהר אשליות,

רעש המים המתגלגל

יחרוץ בדרכו,

עמקים ושדות.

 

אבל בינתיים,

השקט במדבר כואב יותר,

יבשו הנחלים שאז אהבנו,

נהר האשליה עוד לא ויתר.

כן בינתיים,

סכר הדמעה נשמר תמיד איתם,

לא ידענו להוציא זאת מתוכנו,  

זה סיפור שנשמע שוב ולא תם.

 

זה חוזר,

דופק שוב על דלתנו,

לראות אם קסם המדבר עדיין כאן.

הדמעה, הישנה,

שוב עוטפת, את עצמה

מפחד הציפור הנושנה.


היא אולי זו, הנרדפת,

על ידי ציפור משונה.

למרות היובש הקסום,

גם הסכר העצום, לא יוכל

לעמוד שוב, מול זרם

הדמעה האחרונה.




תגובות

אושרדור / ל דן / 23/02/2016 19:30
גלי צבי-ויס / נהר האשליה עוד לא ויתר / 23/02/2016 21:59
דן דיין / תודה גלי... / 24/02/2016 20:52
נורית ליברמן / גם הסכר העצום, לא יוכל / 23/02/2016 22:06
אסתר שמיר / במקום שבו השקט כואב,כמ / 23/02/2016 23:25
יום טוב צבי / השקט כואב עוד יותר / 24/02/2016 07:59
בל חננאל / השקט במדבר כואב יותר... / 24/02/2016 14:27
גליה אזולאי / דן, מספיקה דמעה אחת כד� / 24/02/2016 16:13
חזרה ליצירות