שירים

אני לא יודעת מה בך מושך אותי.. אולי זה הטון דיבור האיטי והגברי ששונה משל כולם.. ואולי זאת החליפה השחורה שאתה תמיד הולך איתה ..אולי זה בכלל הגוף שלך שבולט דרך אותה החליפה ..

אתה אף פעם לא מסתכל לכיוון שלי. שום שמלה אדומה שאני שמה שמבליטה כל חלק בגוף ושום עקב גבוה לא גורם לך להביט, כל כך רציני, כל כל אסור..כל כך מושך.

״תחכי לי במשרד .״ עוד יום בעבודה. עוד שיחה משני צדדים של שולחן. זה מה שחשבתי ..

נכנסתי למשרד שלך ואתה במרחק של צעד מאחוריי.. יכולה להרגיש את הריח שלך.. זה הפך להיות עם השנים הריח האהוב עליי.

שלא כהרגלך סגרת את הדלת מאחורינו ושמעתי את קול המפתח, נעלת .. למה שתנעל? הלב שלי התחיל לפעום במהירות והסתובבתי אלייך כדי לשאול אותך מה קרה אבל לפני שהספקתי להביט בך תפסת אותי והצמדת אותי לשולחן.

״את חייבת להפסיק ללבוש את השמלות האלה..״

סובבת אותי והתחלת לנשק את צווארי.. עם יד אחת אתה מחזיק בחוזקה את ידיי מאחורה ועם היד השנייה תופס את פניי כדי שלא אשמיע קול..

״אתה הפנטזיה שלי.. ״ אמרתי בקול שקט.. כמעט מתחנן..

״כבר לא פנטזיה.. מציאות.״ ענית בקול הגברי שלך והרמת לי את השמלה האדומה..

תגובות