11 שנים לקיומו של האתר

מזל טוב למנצחת על "דרך המילים"

 שבזכותה יש לנו בית יחיד ומיוחד

  המאחד את כל הסופרים והמשוררים

בהזדמנות זאת אברכך גלי היקרה

 שתמשיכי לעלות ולהתעלות-

 בסולם ההצלחות והברכות-

הן באופן אישי  והן כמלכת "דרך המילים":

המילים מחברות בין אנשים וכאן אצלנו נוצרה אחווה יוצאת מגדר הרגיל.

את אדם משכמו ומעלה ואני לומדת ממך המון: על אנושיות, על להיות אדם, ושואבת ממך ידע רב וקרבה אל היהדות.

אוהבת אותך מאוד ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם.

האמיני לי שזה הדדי!

 אני מודה לאלוקים שהכרתי אותך ואת אתרך הנפלא והיכן שאני יכולה- אני מספרת על כך לחברותיי.

שולחת לך חיבוקים ונשיקות

 וים של ברכות.

אין נאמן ממך בכל תחום, חברות שכזו שעמדה במבחנים אינספור. מבחינתי, זהו רווח עצום, אנושי - שלא היה ולא יהיה כדוגמתו.

לא להאמין שחלפו 8 שנים מאז שהכרנו. אני תמיד זוכרת את הפעם הראשונה שבאתי אליך, כשישבת שבעה על אחותך, והקשר היה מיידי. לעולם לא אשכח את כל מה שאתה עושה עבור האתר, וכל מה שאתה בשבילי.

אוהבת אותך מאוד מאוד ומאחלת לך בראש ובראשונה בריאות, אחר כך יבוא גם האושר. ומתן יעניק לך רגעים ענקיים של שמחה.

הצצתי ונפגעתי. קראתי את דבריך שנכתבו לפני חמש שנים. "הבית החם שלי", וגם אני מרגישה כך. אני באתר רק שלש וחצי שנים, ונדמה לי שזה מאז ומעולם.

זכיתי להכיר את גלי, שבשבילי היא חברה ויותר... 

וזכיתי, זכיתי להכיר אותך - זו זכות שאין רבות כאלו (ואין אלו מילים מתיפיפות). אתה לי חבר וידיד ואני יודעת שגם כשקשה לך, אם אפנה אליך תמיד תקשיב. שיתפת אותי ברגעים של כאב ושיתפת אותי ברגע של אושר עילאי, יותר מזה לא אבקש.

אוהבת אותך יקי, חבר יקר שלי.

עונג גדול להתעורר כל בוקר אל הכתוב, אל המילים שהן הצצה לנפש האדם. מתגלה בבירור כי רב המשותף על השוני.

גאה ושמחה שאת חלק מהמשפחה הנהדרת הזו. מקווה מאוד לפגוש אותך פיזית במסיבת הקיץ אצלי בבית.

לא בכדי התחברת לאנשים כאן, כי את אדם עם חום עצום, טוב לב נדיר, תעצומות נפש, וראייה אופטימית.

כשאת כותבת אני רואה את אישיותך משתקפת דרך המילים ואת מעניקה לי כוח להתמודד עם הכל.

שולחת לך חיבוק גדול של אהבה ושתדעי רק שמחות כמו חתונת בתך ורגעים מאושרים.

חג שמח ויקי יקרה לך ולכל משפחתך הנהדרת. בעיקר לאיש היקר שאתך שחדר גם הוא לליבי.

גלי יקרה ואהובה שלי, אני כאן שלש וחצי שנים, ונדמה לי שאני כאן מאז ומתמיד. האתר הפך להיות חלק ממני - וזו לא מליצה, את הרי יודעת. אז אשוב ואזכיר את שכתבתי כאן פעם. זה אומר הכל וכל תוספת מיותרת

ורק אוסיף שאני אוהבת את כולם.

בית ושמו "דרך המילים"

ישנם בתים אחדים לאדם

בית בו הוא גר

בית בו אהבתו נמצאת

בית בו הוא מקים משפחה

בית בו פחדיו שוכנים ובו גם מכאוביו

בית בו יש עצב אבל בו גם השׂמחה שורה

ואני מצאתי בית שמכיל את כל הבתים

והוא - 'דרך המילים'

כי 'דרך המילים' זה בשבילי בית.

פעם ספנתי את המילים בתוך לבי

לפעמים כתבתי אותן

על פתקים קטנים

ואיש לא ראה ואיש לא שמע

והן נערמו והכבידו וחפשׂו מוצא

כמו הלבה המבקשת לפרוץ

והיא מרעידה את ההר,

היא כל כך מסוכנת כשאין לה מוצא.

אני מצאתי את הפתח לתת לה לצאת

ולנתב זרימתה,

שלא תפגע שלא תהרוס דבר בדרכה

והפתח הזה שם לו כמו לשערים בחומת העיר -

"דרך המילים".

התחלתי לכתוב ב"דרך המילים" ונגלה לי האור

קראו את דברי וראו את מראותי

חשתי חיבוק מעבר למילים

חשתי שיש לי חברים אמיתיים

הושיטו לי יד – אמרו ברוכה הבאה

ולבי החסיר פעימה.

הוכרזת כמשוררת בריש גליי. וזה דבר מרגש כל כך.

תמיד אודה לדויד סמוכה שהביא אותך אלי, אלינו. ומאז המילים חיברו בינך לבין כל הקוראים כאן, וחדרת אל לב כל.

זו ההזדמנות להודות לך על חברות נפלאה, על רגעים של שמחה ותמיכה.

אוהבת אותך מאוד ומאחלת לך את כל שתבקשי. ד"ש לבני ולכל המשפחה הנהדרת שלך וחג שמח.

ומאז את חלק בלתי נפרד, חלק דומיננטי, עמוד התווך של המילים.

חיבוק גדול ליום קסום אילה יקרה לי מאוד מאוד.

הכתיבה ואת בלתי נפרדים. גם אני זוכרת את הסדנא, את הכרותנו, את הסיפור הראשון שלך על נווה צדק, סיפוריך על אמא, וזכרונות בית ילדותך.

אוהבת אותך המוני המונים ומאחלת לך את הטוב מכל.