חירות

חירות

חרות מילה עם חיות,

כי בלי חרות מהם החיים, חיי עבדות, גם לאדם וגם לחי

זה מה שקרה לרות ,

כל חייה לא ידעה מהי חירות

מיום שנולדה, נולדה ליתמות ,מנת חלקה  היתה צרות ,סבל ועבדות

עם לידתה נמסרה, הועברה ממקום למקום כמו היתה חבילה

וכאשר גדלה מעט נשלחה לבית יתומים

על אף הכל פרחה ויפתה עד מאד וגם בחכמת חיים ניחנה

אבל ,אז סבלה מצרות עין של הסביבה.

שם  עבדה בכל עבודה שנדרשה ממנה מבוקר על לילה ,

הריח במקום היה נורא, אוכל ומים במשורה,

רות החליטה לברוח  מגורלה ויהיה מה

היא רוצה להיות בת חורין, שחירות תהייה מנת חלקה

ולו תישן ברחוב ולו תרעב ללחם  

העיקר להיות חופשיה כמו ציפור הדרור.

וכך לילה אחד עת כולם נרדמו הצליחה רות לצאת מהחלון לחצר האחורית משם רצה לשדה בכל הכוח ,

נכנסה ליער והסתתרה בין העצים.

חופש , חירות ,כמה טוב חשבה ונרדמה.

נשארה ביער מצאה נחל קטן והתמקמה לא רחוק ממנו.

אכלה פירות שמצאה ,היתה חופשייה  ומאושרת

כל יום התרחצה במי הנחל ,

סוף סוף הרגישה נקייה ומשוחררת

כך עברו עליה הימים עד שיום אחד עבר שם בחור צעיר

רכוב על סוס ראה את רות ונשבה בקסמה,

עמד והביט בה  כרואה פלא

מי את העלמה? האמתית את או הזיה?

אני רות ואתה? אני דרור, ענה

בואי יפתי ,בואי איתי.

לא אלך אתך כי אני רוצה להיות חופשיה,

די לי עם הכבלים צריכה אני את החירות

אני רוצה לחיות את החיים בחופשיות.

בואי רות, אעניק לך בית ובו חירות,

תחיי כרצונך , זאת הבטחה , אצלי תהיי בטוחה.

משהו במבט עיניו אמר לה שהוא דובר אמת.

הלכה עימו ואכן היו לה חיים טובים

רות שיצאה מתוך החירות ודרור ,

יחד ולחוד