צורף - טיוטא

הציפורים שלי קיבלו כנפיים

צרפתי אותם זה מכבר

ממעשה זהב, מאהבת חינם

מטיולי בין ערביים

תהיות לב נכמר

הן היו לי מתנות מתנות

ענודות על ליבי הנשבר

לעולם לא שואלות שאלות

הווה הווה- עבר עבר

יש ימים בהם אני מנסה

סהדי במרומים, מנסה

לחרוט את כולן על ליבי

לא לשכוח, הצחוק וגם הבכי

גופי עטור צלקות

יש שמחות ויש, מכאיבות

כמו השמש מבעד לחלון

פעם האירה עירומך ופעם, דמעות

נושא מזוודה לא נראית, שחוקה

כמו יתמות טנגו עניים

יודע, תמו לא מעט ימים

כתובות חסרי תקווה

שקיעות בצבע אינדיגו מעל ההרים

מבשרים לכתך,

לכתם של לילות ימים חברים

מונה בסתר סופים מתמשכים

קבצן עצוב של מילים

האור האלים בסמטאות חיי

מועם אט אט בשמחת טיפשים

כמו טעם המים המאררים

עת ראיתי לוויתי חולפת-

מאחרת.

*ותודה לאודי שהעיר מתים