השיבה - ערב יום שישי

שעת בין ערביים, הגג צופה למפרץ

הרדיו מנגן

twilight time

יום שישי, "קול השלום"

והד צעדייך במדרגות העץ

מתפנקת, מתערסלת כחתול בשמש

שערך מתבדר ברוח הערב

ניצבת , עירומה

חי נפשי, את בקצה הגג

מול המפרץ , מתריסה

הרחוב נמתח מתחת, סואן סופו של יום

ועיניי כלות מפחד ותימהון

שזופה, שזופה עד כלות

שדייך זקורים בהדר

נושקת אט לשפתיי

אוהבת, כסוד שלא נגמר

חובק בך

ערגת האור הרך של

תום קיץ

משי אור השקיעה

היונים ההומות

לעולם אקנא השמש ,

 סורקת זהב סודות  סתרייך

הרוח המלטפת

האור החודר בינות ירכייך

הגג שלא ישכח לעולם

יש לילות, בהם אני עדיין

סופר את מעלה המדרגות

את הבוקר בו רחצת את גופי

טהרת אהבה ותשוקה

עתה, יתום מאי היותך

הולנד תהא לעולם

עוז מחאת עירומך מול תבל רבתי

צבעונים, גג, ערסל,

רוח ערב בין ערביים

רחת לוקום , פיסטוקים

אהבה

ותשוקה

דמותך העירומה

חקוקה לעד

בסדק המראה במקלחת הקטנה

כמו גם- ליבי

דעי,

הגעגועים מתים לפעמים,

הטביעו  גם את ספינת השלום