צִפּוֹר צִבְעוֹנִית עַל עָנָף פִּרְחוֹנִי /עידית אורדן

עוֹמֶדֶת צִפּוֹר צִבְעוֹנִית  עַל עָנָף

מִי יֶַדע  עַל מַה חוֹשֶבֶת בַּעֲלַת הַכָּנָף .

אוּלַי מְתַכְנֵן הַזָכָר אֶת רִקוּד חִזוּרוֹ וְזִמְרָתוֹ

לִשְבּוֹת בְּקִסְמוֹ אֶת  אֲהוּבָתוֹ?

 עִם בּוֹא  הַסְּתָיו

עֵת יָבוֹא הַקּוֹר, לְאֶרֶץ חַמָה תִּשָּׂא  כָּנָף

וְתָשוּב לְאַרְצָהּ בְּעֵת הָאָבִיב

אַז תּוּכַל לִמְצוֹא מָקוֹם לְרַגְלֶיהָ, וּמְלוֹא זְרָעִים מִסָּבִיב.

חֹפְשִיָה הִיא לָעוּף לְאָן  וּמָתַי שֶתִּבְחַר

לֹא מְשָנֶה לָהּ הַיּוֹם אוֹ מָחָר.

 כַּיּוֹם הַצִּפּוֹר בָּעִיר גַּם מַרְגִּישָה חֹפְשִיָה

לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ בַּיִת לְלֹא הַזְמָנָה וּבוּשָה.

כְּשֶמִשְתּוֹקֶקֶת לָעוּף בָּעוֹלָם, אֵינָה זְקוּקָה לְצִיוּד

לֹא נַעֲלָיִם וְלֹא בִּיגוּד.

אֵינָה חַיֶבֶת בְּתַשְלוּם וּבְדַרְכּוֹן

וְאֵינָה צְרִיכָה לְהָכִין  מָלּוֹן בּוֹ תִּשְכּוֹן.

עַל עָנָף פִּרְחוֹנִי

עוֹמֵד הַזָכָר הַיָּפֶה וְהַצִבְעוֹנִי

מַבִּיט קַדִימָה

מִתְכּוֹנֵן לְהוֹפִיעַ בְּזִמְרָתוֹ וְהָעָנָף  לוֹ כְּבִימָה.