פגשתי מילים

פָּגַשְתִּי מִלִּים /עידית אורדן©

פָּגַשְתִּי הֲמוֹן מִּלִּים

בְּהוֹלְכִי בַּרְחוֹבוֹת  וּבַשְבִילִים.

מִלִּים צִבְעוֹנִיוֹת וּבְצוּרוֹת שוֹנוֹת

חֶלְקַן גַּם הִשְמִיעוּ  צְלִילִים וּמַנְגִינוֹת.

בְּטִיוּלִי בֵּין הַפְּרָחִים וְהָעֵצִים הַמְּלַבְלְבִים

פָּגַשְתִּי גם מִלִּים שֶסִפְּרוּ עַל צִפּוֹרִים

מִלִּים שֶצִיְּרוּ לִי אֶת יוֹפְיָם שֶל הַפַּרְפַּרִים.

מִלִּים שֶסִפְּרוּ לִי חָתוּל רְחוֹב וּכְלַבְלַב אוֹבֵד.

פָּגַשְתִּי מִלִּים שֶשָצְפוּ אֵלַי מִמֵי הַנַּחַל.

מִלִּים וַהֲבָרוֹת שֶנֶהֱגוּ מִפִּיו שֶל תִינוֹק שֶזָחַל.

מִלִּים שֶזִמְזְמוּ הַדְּבוֹרִים לַפְּרָחִים

כְּשֶעָפוּ לִגְמוֹעַ מִצוּפָן הַמָּתוֹק.

פָּגַשְתִּי

מִלִּים שֶלָחֲשוּ לִי סוֹד

שֶחוֹפֵן הַיָּם  הַגָּדוֹל בְּמַעֲמָקָיו

מְרַתֵק הָיָה, הִשְתוֹקָקְתִּי  לִשְמוֹעַ עוֹד.

פָּגַשְתִּי וְלִקַּטְתִּי בִּדְרַכָי

מִלּוֹת אַהֲבָה וּתְשוּקָה שֶפָּרְצוּ מִלֵּב

שֶל זוּג אוֹהֵב.

מִלִּים מַצְחִיקוֹת שֶל יְלָדִים.

קָלַטְתִּי בְּלִבִּי  מִלִּים

שֶהִבִּיעוּ רִגְשוֹת כְּאֵב וְצַעַר נִרְעָדִים

שֶל מִשְפָּחוֹת שֶאִבְּדוּ אֶת יָקִירֵיהֶן

מִלִּים  זוֹעֲקוֹת מֵאֲנָשִים אֲבוּדִים.

פָּגַשְּתִּי מִלִּים רְדוּדוֹת וּמִלִּים עֲמוּקוֹת

מִלִּים שֶנָגְעוּ וְהִרְטִיטוּ לִבִּי.

מִלִּים שֶפָּגְעוּ וּמִלִּים שֶרוֹמְמוּ אֶת רוּחִי.

פָּגַשְתִּי בַּמִּלִּים עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

וְכָךְ מִכֹּל הַמִּלִּים שֶפָּגַשְתִּי- נוֹלְדוּ לִי שִירים.